חברון מאז ולתמיד

אתם שם עם אבינו ריבונו של עולם, בקשו נא עבורנו שישלח לנו גאולה בקרוב. מוכנים אנו גם למאבק על כל בית אם נדרש לכך, אך נשמח לעזרתכם בתפילה.
חברון עיר אבותינו.
אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה ולאה
אתם קבורים כולם בעיר הזאת, אחת מארבע ערי הקודש.
כלום, אינכם יכולים להשפיע שם למעלה עבור מקום קבורתכם?
אנו בניכם, ועלינו להיאבק באויבים מבית ומחוץ על כל בית חדש בעיר האבות - עירכם.
גישתנו חסומה לתפילה על קברכם, לא תמיד אפשר להתפלל על כל הקברים,
לכן שמעו נא צעקת בניכם גם כשזו נשמעת לא ליד הקבר.

אתם שם עם אבינו ריבונו של עולם, בקשו נא עבורנו שישלח לנו גאולה בקרוב. מוכנים אנו גם למאבק על כל בית אם נדרש לכך, אך נשמח לעזרתכם בתפילה.

לא לקחתי חלק מאבק האחרון בחברון.
חיכיתי עד 12:00 בלילה בטרמפיאדה בקדומים, בתקווה להגיע
נסעתי לירושלים בטרמפ' הראשון שהיה לי בבוקר.
רגע לפני שירדתי מהטרמפ' שמעתי את הידיעה ברדיו.

הבית נפרץ, נכשלנו.
ההלם מכה בכאב, הבית נפל כמעט בלא מאבק, ואני לא עשיתי דבר.
אני יודעת שנוכחותי שם לא הייתה מעלה או מורידה הרבה, אך נוכחות רבים הייתה יכולה לשנות.
ואני? אני לא עשיתי מספיק.

אני מתפללת שלא תהיה לי הזדמנות לתיקון, שלא יהיה צורך במאבקים נוספים, אך יודעת שהצורך יהיה, ומקווה שיעמוד לי כוחי ללמוד מכישלון זה.

חברון שלנו, צר לי שלא הגעתי לעזור, אבותינו הקדושים, אנא אל תמנעו תפילתכם רק בגלל שלי לא הייתה מספיק מסירות נפש.  אלוקים שבשמיים רק אתה יודע את נסתרות לבי, ומה הייתה כוונתי, קח את תפילתי ודמעותיי, הן הבטחת,

          הבטחת שלא תשיב ריקם דמעותיה של בת מלך.