ט"ו שבט תשס"ו, 13/02/2006
רצח ליד הבית
חזרתי הביתה, לנתניה, והנה ממש מספר בניינים ממני אני רואה הרבה משטרה ויש שם גם צוות צילום והתקהלות של אנשים, אני שואל את אבי והוא אומר שאולי זה קשור לרצח...
מישהו נרצח ליד הבית שלי בחדר המדרגות, אולי הוא אחד מהאנשים שהייתי חולף על פניהם ברחוב, אולי הכרנו, והנה מישהו רצה את כספו וגזל את נשמתו.
יש בדיחה בנתניה שבעיתון המקומי נכתב על משהו שמת מוות טבעי, לא התפוצץ ברחוב, לא נורה במלחמת הכנופיות, לא נדרס מנהג שיכור, מת- סתם כך מת.
ואני מקשה על הוריי אז למה אנחנו כאן? ואבא אומר שהכל בשביל להיות קרוב לסבתא; ואני ממשיך להקשות, אבל למה אתם מפחדים לנסוע לחברים שלנו ביהודה ושומרון, הרי כאן יותר מסוכן משם.
אין לי נתונים מדוייקים אך זאת התחושה שלי, שאצלנו בנתניה הרבה פחות בטוח מאשר בשומרון, כאן יש גם פיח, עשן פיגועים ופשע, ושם... שם יש מרחבים והרים ירוקים, שם אוויר פסגות נעים, שם אנשים עם אמונה וערכים...
אז מה מקור הפחד מפניי אותם ה'שטחים'?
אצלנו הרבה יותר מפחיד!
ועם-זאת אני נשאר כאן! אמנם בזמן הקרוב אני ברעננה (שזה קרוב ברוח ובצורה) אך בע"ה עוד נחזור לנתניה להקים גם שם ישיבה ולהמשיך ולהפיץ את האור הגדול את אור התורה.
לא כי זה יותר נוח, להפך, כאן יותר קשה, כאן יותר מפחיד, כאן יש יותר עבודה וכאן אני נשאר!
ולאלה שנלחמים במלחמת הארץ והאדמה ה' יהיה בעזרכם וישלם שכרכם.
ובעזרתו יתברך גם אותנו יושביי הערים.
זהו, קטע קטן, ואפשר להאריך עוד הרבה בהבדל בין המקומות, להלל ולשבח את היישוב בשומרון ולהסביר את הקושי והניכור אצלנו כאן, ועם זאת האידיאלים חשובים בשניי הצדדים- וקשה, קשה.
שניה לפניי שאני זז מהבית לישיבה אני שם לב לידיעה חדשה באתר, טיל לאו נמצא ברמת-פולג (בנתניה) והשאלה היא רק מה יהיה המוות הבא??..
