כ"ב ניסן תשס"ח, 27/04/2008
השתא בני חורין
לפני בערך 2000 שנה עם ישראל קם על משפחותיו, ילדיו ופקלאותיו עשו ארוחה קלה של כבש על האש "על מצות ומרורים" ויצא לטיול קצרצר שמאוחר יותר נודע בשם "יציאת מצריים".
לפני כמה חודשים טובים עלה בנינו השליחים רעיון מהפכני – אם כבר נשארים באמריקה לפסח בוא נרוויח כמה דולרים ונהנה מחג בבית מלון שווה בפלורידה, ונעבוד בקייטנה בבתי מלון היהודיים בפסח. הזהירו אותנו כבר מראש שאנחנו הולכים לראות את יהדות ארה"ב במיטבה, הזהירו ולא האמנו עד כמה צדקו. חברת הטיולים אצלה התקבלנו לעבודה מנהלת מספר בתי מלון ברחבי המדינה, היא סוגרת את המלון שבוע לפני החג ומכשירה את המטבח לפסח. כמויות עצומות של אוכל ושתיה מגיעות למלון והכל כשר למהדרין לפסח. בית המלון שלנו הוא בפלורידה, מלון 5 כוכבים מדהים ומגיעים אליו כ400 משפחות. כדי להפעיל את הקייטנה שכרו כ-30 מדריכים להפעיל ולבדר כ-400 ילדים בין הגילאים שנתיים עד 11, מתוכם הגענו 9 ישראלים לעבוד בחג.
ראשית כל, גילוי נאות, מעולם לא ביליתי סדר שלא עם המשפחה שלי, ובטח שלא בבית מלון. העובדה שהייתי כל כך רחוקה מהבית, במקום כל כך זר ויחד עם חבורה של חברה צעירים קצת הלחיצה אותי לקראת הסדר. כשהגענו לערב פסח עצמו נכנסנו לחדר האוכל של המלון, המקום היה מפוצץ בזרי פרחים לבנים בכל מקום ושורה של מלצרים שעמדו בכניסה וחיכו למשפחות אותם ישרתו במהלך החג כדי ללוות אותם לשולחן. לנו כמובן לא חיכה אף מלצר אבל כן חיכה שולחן ארוך, חדר האוכל העצום חולק למספר חדרים גדולים בנוסף לכך שכל פינה וחדר פנוי אפשריים נוצלו לאירוח סדרים אישיים עליהם שילמו האורחים תוספת מחיר – 150 דולר לפינה מגודרת בוילונות במסדרון ו-400 דולר לחדר פרטי ומלצר פרטי. בגלל שחדר האוכל היה מאוכלס במלא משפחות ואנחנו בעצמנו היינו כל כך הרבה, לא היתה אפשרות לעשות סדר אחד גדול לכל המדריכים ולכן באופן טבעי התחלקנו למספר סדרים לאורך השולחן. ה"סדר הישראלי" כמובן התארך מאוד בדברי תורה ושילוב מעניין של כל המנהגים והמסורות השונים שכל אחד שיתף מהבית שלו כך שבסופו של דבר פספסנו את המנות הראשונות של הארוחה ורק הצלחנו לקבל את המנה העיקרית של הארוחה.
אבל מי רעב??? רעב היה אחת התחושות שכבר שכחנו איך ומה היא. האוכל במלון!!
כמו שאמרתי המלון הופך כולו כשר, ואם חשבתם שתפריט כשר לפסח מורכב רובו ככולו מתפוחי אדמה, בשר ומצות, כאן פסח הוא פשוט חגיגה של מאכלים שונים. שלוש ארוחות מלאות כולל לחמניות, פנקייק ומאפינס בבקרים, פיצות ופסטה בארוחת צהריים ובין הארוחות ועד אחת בלילה, כדי שחס וחלילה אף אורח לא יתלונן על עקצוץ קל של רעב, יש את ה-tea room, 4-5 שולחנות עמוסים בכל ממתק וקינוח אפשריים, מגרעינים, שוקולדים, ועד גלידה וסורבטים, עד שמצאתי את פינת התה ממש כבר שכחתי מה רציתי לקחת משם. כל ערב מוגשת ארוחת ערב רשמית לשולחן, המלצרים מגישים לשולחן את התפריט היומי שכולל מנה ראשונה, מרק ומנה עיקרית שהיא בדרך כלל עוף בתנור, סוג של דג, עוד מנה מפוצצת ומנה צמחונית או בקיצור אכלתי עוף כל יום בשבוע האחרון ורמת הברזל בגוף שלי מגיעה לרמות מטורפות, שלא נדבר על רמת הסוכרים.
המזל הוא שהמלון מציע מגוון רב של שירותים חינם לאורחי המלון, בניהם מכון כושר וספא. ובהיעדר רכב אנחנו קצת תקועות במלון ולכן אם כבר אז כבר, התאהבתי במכשירים השונים. אבל כמובן שישנה גם העבודה, בין השעות עשר בבוקר וארבע אחר הצהריים אני ועוד חמישה מדריכים (כן כן בנים כולם) אחראיים לשלומם ורווחתם של כ-25 ילדים, באופן רשמי קבוצת הגיל שלנו היא 4-5 בפועל טווח הגילאים גמיש יותר והוא למעשה בין 3-7. התכנית מציעה למשפחות קייטנה בכל יום מימי החג ולמרבה הפלא ישנם הורים ששולחים את הילדים שלהם בכל יום כולל שבת וחג. אני מניחה שזו חלק מהתרבות כאן אבל מדהימה אותי העובדה שהורים מוציאים קרוב ל-10,000 דולר למשפחה ממוצעת לבלות את החג בבית מלון, ובמקום לבלות לפחות את החג ביחד כל המשפחה הם מעדיפים לשלוח את הילדים לקייטנה ככה שיוצא שהם רואים את הילדים שלהם לארוחת בוקר וארוחת ערב ובשעה תשע הילדים כבר ישנים. בנוסף לעבודה בקייטנה התכנית גם מתווכת בין ההורים לבין המדריכים ומסדירה לו"ז בייביסיטרים למעוניינים, אין ערב בו לפחות 3-4 מאתנו לא נמצאות בבייביסיטר במהלך הארוחה בין אם מדובר בחול המועד או בערב חג. למזלנו בערב החג הראשון התכנית לא אפשרה בייביסיטר להורים, למרות שאני בטוחה שהיו קופצים על ההצעה.
אם כבר מדברים על חג ראשון, ב"ה שנולדתי ישראלית (ותודה להורי שהביאוני עד הלום..) רק בגלל העונש של שמירת חג שני בכל רגל הייתי עולה לארץ, מעולם לא קינאו בי כל כך על דבר כל כך פשוט – היותי ישראלית, אמנם בפומבי כולנו לבשנו בגדי חג ושמרנו על החג אבל בחדרים ואפילו במהלך הקייטנה כשהיה צורך להדליק אורות או לכתוב שמות על המדבקות היה מוזר קצת להכנס לתפקיד גוי של שבת. היום בערב, מוצאי שבת חג שני של פסח, במבצע חשאי השגנו נרות ויין ונפגשנו כל הישראלים לבצע את הטקס הסודי של הבדלה.
המשפחות במלון כולן יהודיות, בכל פינה ממתין הגוי של שבת או מלצר המלון לשרת או לעזור בכל דרך אפשרית, כדי לעקוף את בעיית המעליות והמפתחות האלקטרוניים בכל בניין עומד איש תחזוקה של המלון והם כבר יודעים לגשת אלינו ולשאול אם אנחנו צריכים עזרה ואיזה מספר חדר אנחנו.
מדהימה כמות היהודים והמגוון הרב של "דתיות" כאן, ישנן משפחות דתיות על גבול החרדליות, החליפות לגברים, פאות וחליפות מהודרות לנשים ובגדי שבת מצועצעים לבנות ומצד שני משפחות יותר מסורתיות שיקחו את הילדים לבריכה בחג ובשבת, האמהות מסתובבות בבגדי ים עם בגד קצרצר מעל והילדים בבגדי יום יום גם בשבת. יש במלון גם הרבה משפחות מדרום אמריקה שבאו לבלות את החג בפלורידה הקרובה, ומשפחות ישראליות שבאות לבלות את החג עם המשפחה בארה"ב. בקיצור עם ישראל כולו בא לחגוג את חג החירות ולבלות כבני מלכים ממש ובאמת בעז"ה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" – מעולם המשפט לא היה כל כך נכון עבורי כמו השנה.
חג שמח,
סופרת כבר הימים חזרה הביתה לארץ
יעל.