להיפגש עם דוסית אמיתית

בסוכות האחרון, קיימנו "סדנת תשובה" בתל-אביב. הגיעו חבר'ה מכל הארץ במטרה אחת – לראות את תל-אביב מחפשת את ה', ולנסות גם קצת להראות את הכיוון אליו...

החבר'ה שהגיעו שמעו שיעורים ועברו סדנאות מעשיות, אך גולת הכותרת הייתה – היציאה לשטח. דוכן, ארבעת המינים, פליירים וחוברות, ובעיקר – אוזניים קשובות ואור בעיניים – סך-הכל, כשבאים להציע תורה ליהודים, הנשמה כולה מתעוררת ומאירה גם את הפנים.

התגובות היו נלהבות, וגם ההצלחות – שיחות עמוקות אל תוך הלילה בין יהודים (כאלה עם כיפה, וכאלו בלי) על יהדות, מספרי טלפון שהוחלפו, חברותות שנוצרו, וכמובן הרבה סיפורים על מפגשים קטנים-גדולים... זה אחד מהם:

אנחנו היינו באמצע לדבר עם זוג בנות מחולון שבאו לתל אביב לחגוג באיזה מסיבה..(יום חמישי...u know...). למרות שזה לא היה נראה בכלל שיש סיכוי... אחרי כמה דקות שיחה, שאלתי אם יש איזה נושא שמעניין אותן ביהדות ושיהיה ממש כיף להיפגש מדי פעם וללמוד ביחד. הם ענו-"ברור!!" אז קבענו שנפגשים.

בדיוק כשהחלפנו מספרי טלפון, הכרנו את שירן.

היא עמדה שם, בצומת, וקצת בהיסוס שאלה: "אתן יודעות איפה זה רחוב אלנבי?". ענינו לה שאנחנו לא כל כך בטוחות איפה זה (אנחנו לא באמת תל אביביות..), אבל מה שבטוח, נלווה אותה לשם... אתם יודעים, 01:00 בלילה בת"א, לא הכי מומלץ להסתובב לבד...אחרי כמה "לא, עזבו, לא נעים לי.."  הרצון להרגיש ביטחון הכריע את האי נעימות והתחלנו ללכת.

בדרך התברר שהיא היתה עכשיו באיזה מסיבה והיא פתאום לא כל-כך הרגישה טוב (כנראה שתתה יותר מדי) ולכן החליטה לחזור לדירה שהיא שוכרת בתל-אביב יחד עם עוד כמה חברות.

פתאום, משום מקום, זה הגיע, יותר מהר משציפיתי - "את יודעת... טוב שאני פוגשת אותך!" היא אמרה, "החלום שלי זה לדבר עם דוסית! תגידי, למה, אבל למה את לובשת את החצאיות האלה?!"

וככה זה התחיל... (לא לפני שהיא הבהירה לי שהיא לא מאמינה בכלל, ואם יש מישהו שנגד היהדות-זאת היא...), והתחלנו לדבר - דיברנו על הכל, באמת הכל.

בדרך לדירה נתקלנו באחד הדוכנים, ושירן אמרה - "את רואה, הנה, הדוסים שמים את התורה שלהם בספרים ומנסים להרוויח על זה.."

"זה חינם", עניתי לה, אבל היא לא האמינה. אז התערבנו על זה, והחלטנו לעשות ניסוי...

עשינו את הסימולציה על בחור תמים מהדוכן שנבהל מהפרצוף המתוח שלנו... (אני בלב התפללתי שניפול על אחד נדיב שלא יקלקל הכל) והוא אמר "לא יודע, זה נראה לי בחינם...". שירן קצת התאכזבה, שאלה שוב "מה?בטוח זה לא עולה כסף?" בסוף היא לקחה חוברת, וגם הבטיחה שתקרא אותה.

באיזה שהוא שלב עברנו לתוך הדירה והמשכנו לדבר. לשירן עדיין היה קשה לקלוט שהיא פוגשת דוסית אמיתית - לא דרך הטלוויזיה, ועוד אחת שנעים לדבר איתה
כשהגענו לדירתה, התישבנו בכניסה והמשכנו לדבר על התורה, חופש, דתיים אבל בעיקר, בעיקר, דיברנו על החיים, על המשפחה, החבר, העבודה...

באיזה שהוא שלב עברנו לתוך הדירה והמשכנו לדבר. לשירן עדיין היה קשה לקלוט שהיא פוגשת דוסית אמיתית - לא דרך הטלוויזיה, ועוד אחת שנעים לדבר איתה. המשכנו לדבר, והיה לנו ממש נחמד יחד עד ש... פתאום כבר היה בוקר. החלפנו מספרי טלפון, חיבוקים והבטחות להיפגש.

בדרך חזרה חשבתי לעצמי שפה כל-כך קרוב אלינו, יש מלא אחים שלנו, שאפילו לא מכירים אותנו באמת. שמכירים אותנו דרך מסכים, הפגנות או סתם פרשנים. ושאם לכל אחד יהיה אפילו רק חבר אחד מת"א (או כל עיר אחרת) שיתן לו את ההזדמנות בכלל להכיר אותנו ואת התורה המדהימה שלנו - העם שלנו היה נראה אחרת. לגמרי.

--------------------------------------------------
רוצה גם אתה להיות חלק?!
התקשר עוד היום:
לאריאל 052-6070466
ידידיה 052-5665029
לתרומות (נא לציין עבור "אגף התשובה"):
בנק לאומי סניף גבעת אורנים 797, מס' חשבון 27779/49.
לתרומות בכרטיס אשראי:  03-7563146 24 שעות ביממה.