לילה לבן ומאושר בתל אביב

לילה אחד יצאנו לרחובות תל אביב העמוסים אנשים יקרים יקרים (ורצים,רצים..), לילה של יום חמישי, ואנחנו צריכים לשפשף את עינינו כדי להיות בטוחים שאכן לילה. המוני צעירים וצעירות שבחרו "להתפרק" הסתובבו ברחובות, בין פאב אחד למשנהו ובין מועדון זה לאחר. באנו להיפגש איתם ולהתקרב. שיחות מדהימות נוצרו שם, ובלילה הזה הופתענו מן הקלות שבדבר.

מעשה שהיה בי עצמי: ב-4 לפנות בוקר התחלנו כולנו (הבנות שהיו בסדנא) להתקפל כדי לחזור למשכננו הצנוע במדרשת "ראש יהודי". הרחובות התחילו להתרוקן, והיה צורך לחזור ולהפיק מסקנות מן הימים האחרונים. בזווית העין ראיתי את חברתי יושבת עם זוג צעיר על ספסלים ושקועה עמם בשיחה על אמונה (כמדומני). להפסיק אותה - לא היה לי לב, להשאיר אותה - היה לי יותר מדי לב... בקיצור, נשארתי מעט (לפחות כך חשבתי...) וחיכיתי לה.

ישבתי גם אני על ספסל, כאשר לפתע ראיתי זוג צעיר אחר חולף לידי ומעיף בי מבט צמא. חייכתי, ואמרתי להם שלום. הם חייכו חזרה, והמשיכו עוד צעד או שניים, וכמו בסרטים המצויירים כשפתאום הדמות מגלה שהיא עקפה משהו חשוב מדי. הם "חתכו" אחורה ושאלו: "אתם עושים שיחות אישיות?" לשמע השאלה התלבטתי מה לענות... לא ניסחתי את זה מעולם ככה - "שיחות אישיות"...יש לי עוד קצת זמן עד שאהיה מורה..., אבל מצאתי את עצמי עונה :"כן, למי שרוצה!" השניים תפסו את רגליהם ופשוט רצו והתיישבו לידי בספסל. (אגב, אני לא מגזימה, זו היתה חתיכת ריצה...)

לא ידעתי את עצמי מרוב אושר! לא פניתי אליהם, לא שאלתי לשלומם, לא כלום - הם התיישבו לידי. השיחה הלכה בערך ככה: "טוב, אז ככה - אנחנו ממש ממש נשמח, ואנחנו מאד רוצים לשמוע שיעורי תורה (אני זורחת). את יודעת, להכיר, ללמוד. זה ממש חשוב לנו (אני- וואו!), אבל לא להיות דתיים או משהו, פשוט להכיר את היהדות מדי פעם. אולי פעם בשבוע..."

ותוך כדי החבר'ה היקרים נתנו לי את מספרם, והיום הם "משודכים" לבחור דתי הגר באזורם, והם נגישים לגמרי לשיעורי תורה!

נכון שזה עושה להיאנח בנחת? ברוך ה'!

------------------------------------------------------------------
רוצה לקחת חלק?
זה הזמן להרשם בתור פעיל ולקבל עדכונים
וזה הזמן לתרום כדי להחזיק את מפעל התשובה!
אריאל לביא - 052-6070466
ידידיה ליבוביץ - 052-5665029
osimtshuva@gmail.com