כ"ג אלול תשס"ז, 06/09/2007
פלאפון מלא יהלומים
קוראים לי אריאל ואני וחברי עוסקים בקירוב יהודים לה' כחלק מאגף התשובה של "קוממיות". שנה שלימה אנחנו זוכים לפעול וב"ה יש הרבה יהודים חילונים שזוכים ללמוד בחברותא עם יהודים דתיים. חברותא פירושו - זמן/מפגש שמשפיע על עולמו הרוחני של החילוני, אבל לא פחות מכך על עולמו הרוחני של הדתי.
כל זה בא כמובן אחרי אלפי שעות בדוכנים ברחבי ת"א - העיר בא אנחנו פועלים.
נשתדל להביא סיפורים שקרו לנו וגם תמונות. אפילו סרטונים יש.. זה הזמן לסיים את ההקדמה ולהתחיל את הסיפור הראשון:
ביום חמישי האחרון, הלכתי כמנהגי מידי יום חמישי לת"א.
כל ליל חמישי מתמלאים הבארים והדיסקוטים בהמוני בית ישראל אשר הולכים לנוח מעמל השבוע שחלף ומוצאים מרגוע בשתיית יין וריקוד אל תוך הלילה
לאלו שאינם מכירים את העסק, העניין הוא כזה. כל ליל חמישי מתמלאים הבארים והדיסקוטים בהמוני בית ישראל אשר הולכים לנוח מעמל השבוע שחלף ומוצאים מרגוע בשתיית יין וריקוד אל תוך הלילה. הכניסה לבאר מסוים כלל לא מחייבת ככה שיוצא שגם הרחוב עצמו מלא באנשים שיצאו מהפאב הזה והולכים למשנהו ברחוב הסמוך.
אלא, שבתוך כל הסמטוכה, בתוך שאון הרחוב החוגג, בתוך כל הצבעוניות והמסכות עומד לו שולחן בודד, בלי שום פוזה, צבוע לבן. ומרוב צניעות הופך הוא להיות מושך את העין. נקיות, תמימות וצניעות בתוך בליל של צבעים, רעש והפרעות קשב.
ומסביב לדוכן, יהודים שקיבלו על עצמם לפחות פעם בשבוע לבוא ולהוציא את מה שהם מלאים בו, את הקדושה, את האהבה, את השמחה.
וכך גם אני, מוצא את עצמי פונה ליהודים בשאלה שאצלי היא כ"כ טבעית עד שאינני מפנה מקום לענות עליה על אף חשיבותה, "אחי, יש לך דקה לדבר על הקב"ה?" בלי שום מלבוש, שאלה ישירה, ללא שום כביש עוקף. הנה אני בא אליך במונית אקספרס, היישר אל תוך לבך- אחי, אהובי.
אינני מצליח לעכל שכך שאלתי ומיד צריך לעכל את התשובה: במקום הפאב, הבילוי השבועי, במקום הריקודים ו'שיכחת הצרות' אומר לי אותו יהודי - 'למה לא?' בכזאת טבעיות ופשטות, בכזאת אמיתיות וכנות. כן, אני רוצה לדבר על ריבונו של עולם, תגיד לי משהו. מילה ועוד אחת, והנה אנחנו מוצאים שעוד מעט והפאבים נסגרים והוא כבר בזבז את רוב החגיגה שלו על ה' יתברך.
'בזבזת?' אני שואל אותו והוא אומר לי בכנות שמאפיינת את כל השיחה בינינו: 'מה פתאום? היה פשוט טוב! לא יוצא לי לדבר על העניינים האלה הרבה, ואני עונה לו שעד כמה
שהוא חושב שהוא לא מתעסק עם השאלות האלה גם אני ככה, רחוק מהם, חי בתוך מציאות בלי זמן לעצור ולחשוב על כל מה שסובב אותי. 'אתה רוצה אולי לקבוע זמן משותף להתבוננות בכל הנושאים האלה?'
התשובה החיובית שלו מותירה לנו רק להחליף פלאפונים ולזכור להתקשר.
ובדרך חזור לשומרון אני מרגיש שהפלאפון שלי הפך לכבד יותר, מלא יהלומים, מלא ביהודים ועם זאת מלא באחריות לא לאבד את היהלום, רק ללטש אותו ולהתפלל אל ה'- "החזירנו בתשובה שלימה לפניך".
------------------------------------------------------------------
רוצה לקחת חלק?
זה הזמן להרשם בתור פעיל ולקבל עדכונים
וזה הזמן לתרום כדי להחזיק את מפעל התשובה!
אריאל לביא - 052-6070466
ידידיה ליבוביץ - 052-5665029
osimtshuva@gmail.com
