ערוכים החצבים על אם הדרך.

מי שקשוב לסביבה יכול להרגיש בשינוי הדק, שינוי מקיץ לסתיו. וזה עוד לא שהתחיל ממש הסתיו, עוד ממש לוהט בחוץ, זה רק שכבר העונות שינו כיוון. מרגישים את זה באויר בבוקר, רואים את זה בחצבים שפורחים פתאום בכל מקום, אז עוד לא ראיתי נחליאלי אבל חכו בסבלנות כי גם הוא יגיע. ויש לי עוד סימנים משלי להבחין בסתיו שמתקרב. הכלבים והחתולים שלי כבר מחליפים לפרוות חורף, פרחי הסתיו מתחילים לפרוח, ויש עוד משהו דק באוויר שאי אפשר ממש להגדיר אותו אבל הוא כבר מרגיש סתיו, נגמר הקיץ.
רגישות לסביבה דרושה כדי להבחין בשינוי הדק הזה. שינוי שהוא אומנם דק מאוד אבל משמעותו גדולה מאוד. אותה רגישות דרושה לנו גם לחברים ולמשפחה כדי להקשיב ולהבין טוב יותר, וגם לאירועים שקורים סביבנו, כדי להבין מה קורה, לאיפה כולנו הולכים, ומה עלינו לעשות בהתאם לכך.

לא רק בעונות יש שינוי כיוון, גם באירועים גדולים יותר. כולנו את זוכרים את הגירוש הנורא לפני יותר משנתיים, רבים מאיתנו חטפו מכות בעמונה וגם מי שלא לא ישכח במהרה את הזוועה. אבל יש שינוי כיוון, ומכיוון שמדובר בהתרחשיות גדולות יותר גם האירועים גדולים יותר. אבל גם כאן צריך להתבונן היטב כדי לראות ולהבין איך עם כזאת ממשלה "נהדרת", שיחרורי המחבלים, התבוסתנות המבישה של הצבא, הקאסמים על שדרות, הגזרות חדשות לבקרים על ישובי יש"ע ועוד. איפה בתוך כל זה אפשר בכלל לראות שינוי כיוון? אבל בחומש נמצאים אנשים כבר קרוב לחודשים, וגם על החזרה לגוש קטיף מדברים בצורה יותר רצינית, מאז צעדת ארץ ישראל לפני קצת יותר משנה אנשים כבר מטיילים בשומרון חופשי. בסוכות הקרוב צריכים לעלות בעז"ה 5 נקודות התיישבות חדשות ברוב עם. גם שמדברים אם אנשים אפשר לשמוע רוח אחרת. אנשים שבעבר דיברו בפסימיות מדברים באמונה, אנשים שלא הכירו בערכה של ארץ ישראל מדברים פתאום אחרת לגמרי. כמו הסתיו שהתחיל למרות חום הקיץ הלוהט, גם כן השינוי כבר התחיל למרות שצריך להתבנן היטב כדי להבין. אבל שלא כמו הסציו שיגיע בכל מקרה, כאן עלינו לעשות מאמץ כדי שהפוטנציאל יתממש והחזון יתגשם. לפעול במלוא כוחותינו לגאולת ארץ ישראל השלמה.

שנה טובה לכולם.

משנים כיוון לחומש???

שבוע שעבר נתקלתי במודעה סביר להניח שרובכם נתקלתם בה -משנים כיוון, חוזרים לחומש.

איזה יופי, נכון? אבל רגע, באמת?
קריאה שניה של המודעה מגלה שהאירוע באישור הצבא, במקום גרעין חומש שאירגן עד כה את העליות חומש מופיע הארגון האנונימי 'ארגון מגורשי חומש' ו...מועצת יש"ע. כמו כן האירגונים הרגילים לא מופעים אלא ארגונים "סולידרים" יותר, שלרוב אינם נוהגים לכריז על היותה של ארץ ישראל שלנו.
טוב, עכשיו משהו התחיל להראות לי מוזר. בסכ"ה מהכרות אישית שלי עם גרעין חומש הם עוד זוכרים טוב מאוד איך מועצת יש"ע מכרו אותם בקיץ תשס"ה, ולא כ"כ ממהרים לסלוח על כך. בדקתי שוב את המודעה הפעם בצורה מדוקדקת יותר. צירוף המילים 'ארץ ישראל' לא מופיע אפילו פעם אחת בכל המודעה. הטיעון לחזרה לחומש הוא ביטחוני - כדי שלא ירו קסאמים על תל אביב כמו שיורים על שדרות.
בררתי עוד קצת, אכן הוגשה בקשה לאישור מצה"ל. הסיבה לבקשה - כדי שיכולו לתפוס את ההנהגה ולמנוע מגורמים קיצוניים (כמו גרעין חומש) לתפוס את ההנהגה.
נו קלטתם?
מאז שגרעין חומש התחיל לפעול על מנת לחזור לחומש דיברו כל הזמן על היותם ההנהגה החלופית. בעליות הקודמות לחומש מועצת יש"ע נשארו בחוץ בבושת פנים. אז החברה במועצת יש"ע מפחדים לאבד את ההנהגה. כבודם במקומם מונח, אבל הם נכשלו בגוש קטיף, ועכשיו הם רוצים להכשיל את כולנו.

בטחון זה דבר חשוב, אבל מה על ארץ ישראל? אנחנו דור הגאולה, ובדור הגאולה הנקודה המרכזית היא ארץ ישראל. הגמרא מדברת על זה, הרמב"ם מדבר על זה, הרב קוק מדבר על זה.
מישהו מאיתנו יודע מה זאת ארץ ישראל? כל כוחתינו צריכים להיות נתונים לה, ומארץ ישראל יבוא הכוח להכל, לתורה למוסר וגם לביטחון. אבל ארץ ישראל יש בה הכל, תורה ועם ישראל. ארץ הקודש.

אז מה, לא לבוא לחומש? אבל אם לא יבוא אף אחד זה יראה כאילו אנחנו לא רוצים את חומש.
לא יודעת אבל מועצת יש"ע מכרו אתנו פעם אחת בכפר מימון, ניסו למכור אתנו שוב בעמונה, שם הם הבינו שבעצם אף אחד לא ממש שם עליהם כבר, ועכשיו הם רוצים למכור אתנו שוב.
לזה אני לא מוכנה, כי אכפת לי מארץ ישראל.

חזרתי

כבר זמן רב לא הייתי כאן. לא שכחתי, פשוט הייתי עסוקה. בניתי בית בארץ ישראל.
הייתי בבית החדש בחברון, ראיתי את השמחה על עוד בית בעיר האבות.
שמחתי לפגוש את האלפים בסיבוב שערים ובחומש.
ישבתי שעות רבות בישיבות מטה, וזה למרות שהפסדתי יותר מחצי מהן.
פגשתי אין סוף אנשים טובים באמצע הדרך.
יש כל כך הרבה טוב מסביב צריך רק להביט והלב מתמלא שמחה. יש כל כך הרבה טוב שצריך להזהר לא לשכוח שיש עוד הרבה מה לשנות. אבל כל הטוב הזה הוא כמו אבוקה שמאירה את הדרך ונותנת כך להמשיך.

להתראות בקרוב.

אנשים טובים באמצע הדרך.

אהם אהם... מימניכם אתם יכולים להבחין בתופעה יחודית לארץ ישראל- הטרמפיסט המצוי. הטרמפסיט מצוי בכל חלקי הארץ, אולם נפוץ במיוחד באזורי יהודה ושומרון. לרוב הטרמפיסט יהיה מציוד בתרמיל טיולים גדול, ולרגליו ינעל סנדלי שורש שחוקות
מכירים את זה?
עומדים בצומת שכוחת אדם היכנשהו, רוצים להגיע הביתה כבר הביתה. פתאום מתקרב רכב ו... יש הוא מאותת ובדיוק מגיע להכין שאתם צריכים. יש כ"כ הרבה אנשים טובים כאלו שפוגשים באמצע הדרך.

עצר לי מישהו פעם בעופרה ביום קיץ חם וגם הציע לי מיץ רימונים קר בדרך.
ומישהי שפעם עצרה לי ולחברות שלי בצומת נחל עמוד עד לעיר מגורינו ועוד התעקשה להסיע כל אחת הביתה. כשניסנו לטעון שאין צורך ואנחנו יכולות ללכת היא ענתה לנו  בבדיחות "סבלתן אותי עד עכשיו תסבלו עוד קצת :)"
מישהו שעצר לנו, 5 בנות עמוסות ב10 תיקים גדולים והעלה אותנו ליישוב שלנו למרות שבכלל הוא לא היה צריך להגיע לשם.
אנשים טובים שעוצרים בגבעה הצרפתית ויוצאים להעביר את הכיסא תינוק לבגז' כדי שיהיה יותר מקום.
מישהי שנכנסה לצומת הטי ועשתה פרסה כדי לאסוף חברה שלי שחיכתה שם לטרמפים.
ה"אמבולנס של רבי נחמן" שאוסף כמה אנשים שרק אפשר.
מישהו שהיום בבוקר לקח אותי טרמפ' רק מהצומת הזאת לצומת הבאה, ותכף עצר שוב כדי לקחת את הטרמפיסט הבא שעמד 50 מטר מאיפה שאני ירדתי.
ואני בטוחה שלכל מי שנוסע בטרמפים יש גם כן עשרות סיפורים על עם ישראל הצדיקים שגומלים כך חסדים.

נכון, לא תמיד זה כך, לפעמים אפשר פשוט לחכות שעות לטרמפ' בלי שאף אחד יעצור. לפעמים מתייבשים (תרתי משמע) עד שמישהו עוצר לך. וככה, בזמן שמחכים אפשר להבחין בכל מיני סוגים של נהגים שעוברים.

יש את אלו שאיך שהם רואים אותך הם עוברים לנתיב השני, שלא יהיו אשליות.
יש את אלו שנכנסים לטרמפיאדה רק כדי שכולם יקפצו למדרכה כדי לא להדרס, ואז ממשיכים לנסוע.
יש את אלו שעוצרים רק כדי להסביר לך כמה זה לא בסדר לנסוע בטרמפים. (נו בחייאת, עצרת אז כבר תיקח אותי לפחות)
ומכירים את אלו שמאיטים כשהם עוברים לידך ופשוט בוהים בך את שהם עוקפים אותך? כלומר, ברור שהם ראו אותך, והם מסתכלים בסקרנות רבה. אהם אהם... מימניכם אתם יכולים להבחין בתופעה יחודית לארץ ישראל- הטרמפיסט המצוי. הטרמפסיט מצוי בכל חלקי הארץ, אולם נפוץ במיוחד באזורי יהודה ושומרון. לרוב הטרמפיסט יהיה מציוד בתרמיל טיולים גדול, ולרגליו ינעל סנדלי שורש שחוקות.תגידו מה אנחנו נראים לכם, קופים בגן חיות???
ויש כמובן את אלו שסתם לא עוצרים כי הם מרחפים ובכלל לא שמו לב שאתה שם.

גם בטרמפיסטים יש טיפוסים.
יש את אלו שעומדים ממש בפניה, ואז כדי שיראו אותם הם צריכים לעמוד באמצע הכביש ואח"כ מתפלאים שלא עוצרים להם.
יש כלאו שנדחפים, יש כאלו שמחכים יותר מדי בסבלנות, ואז כולם עוקפים אותם, אבל אם כולם היו מחכים ככה בסבלנות אף אחד לא היה עוקף אף אחד.
יש כאלו שיודעים בדיוק איך לנסוע, יש כאלו שלא מבינים מה הם מחפשים שם בכלל.
יש את אלו שנוסעים בטרמפים כי זה מהר יותר, או כי זה זול יותר או סתם כי הם לא אוהבים את אגד.

יש גם את הסימנים. מכירים את זה? מישהו חולף לידך ותוך כדי נסיעה מסמן כל מיני סימינים מוזרים.
יש את הסימן של כאן - אני נוסע ואתה נשאר כאן (אני נשאר כאן באזור)
יש את הסימן למעלה - עולה לשמים רוצה להצטרף? לאלו מומלץ לסמן כאן, עוד לא סיימתי את תפקידי בעולם (אין מקום באוטו, אפשר רק על הגג)
יש את אלו שמאיימים עליך (אני מלא עד לצוואר, מה לעשות?)

וכמובן גם בקרב אלו שעוצרים יש כל מיני טיפוסים.
יש כאלו באופן קבוע עוצרים בטמפיאדות המוסכמות.
יש כאלו שאוספים דווקא בצמתים לפי המצב רוח.
יש כאלו שעוצרים יותר בגשם, כי הם מרחמים על האנשים שנרטבים בגשם.
יש כאלו שעוצרים כדי שיהיה להם עם מי לדבר בדרך - בעיקר בדרום.
והכי כיף - יש את אלו שעוצרים לך טרמפים, ובדרך מעבירים לך שיעור תורה עם רעיון מדהים לפרשת השבוע.
אני אפילו מכירה מישהו שאסף טרמפיסטית ואח"כ שידך אותה לבן שלו.
יש את אלו ש-" בעיקרון אני לא בעד שיסעו בטרמפים, אבל הרגע דיברתי עם הבן שלי והוא גם נוסע בטרמפים, אז מה אני לא אעצור לך?"
יש את אלו ש-" יש כאן מישהו שהוא נהג? פשוט אני עדין נהג חדש אז אסור לי לקחת יותר משני נוסעים"
ויש את אלו שפשוט רואים שהם מכירים היטב את הטעם המר של התייבשות בטרמפים ועושים כל מאמץ אפשרי כדי לקחת כמה שיותר טרמפיסטים.
ויש אפילו אנשים צדיקים שסתם נוסעים בשעת לילה מאוחרת רק כדי לאסוף את כל הטרמפיסטים שנתקעו בדרך.

באמת, אז עמך כולם צדיקים, רק בשביל זה שווה לנסוע בטרמפים.
אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאוד.

קול המאחזים ואוויר הארץ.

לטיול יצאנו...

זמן לשינוי, מנגינה חדשה-ישנה נשמעת באוויר הארץ, קול המאחזים, קול ההתיישבות.
שנים רבות כ"כ שכבר לא הוקם ישוב חדש בארץ, שנים רבות שלאט לאט הולכת וקופאת ההתיישבות. הארץ בוכה על כך, היא קוראת לנו להמשיך להתיישב. ואנחנו הקטנים, נאמנים לארץ ישראל, נוער הארץ, נענו לקריאה.

לטיול יצאנו.... לראות את המקומות בהם אנחנו רוצים להתחיל להרים מחדש את נס הארץ, להשמיע שוב את קול המאחזים. להאחז בארץ כדי לבנות אותה. אז יצאנו, לשומרון וליהודה.

אויר הארץ נושב, רוח קרה סוחפת, נפלנו על יום קר במיוחד לטיול שלנו. הרוח סוחפת איתה את הכבדות, אויר הארץ נושב בנשמה. פתאום האנשים שיושבים כ"כ רציניים בישיבות מטה, צוחקים ומשתוללים שם על הגבעות. הארץ שלנו כ"כ מיוחדת, כ"כ יפה. ואנחנו לא יכולים להשאר אדישים לה, לקריאה שלה. היציאה למרחבים משחררת את הנשמה, גורמת לכולם לשמוח. איך אפשר להיות עצובים שהקב"ה נתן לנו ארץ כ"כ יפה וקדושה?

הארץ קוראת לנו להמשיך ליישב אותה, להקים עוד מאחז ועוד ישוב. כולם מוזמנים להצטרף.