. מאחורי המסך - בלוגים - ערוץ 7

מבזקי חדשות

שרות "עדכן אותי"
רוצה לקבל הודעה כשהבלוג מתעדכן?

בלוגים


ז' חשון תשס"ח, 19/10/2007

זיהום אוויר, זיהום פוליטי


בפעם הקודמת מישהו התקיף אותי בתגובות על כך שאני פותח את הפה על ה"עדה החרדית" האנטי ציונית ולא פותח את הפה על הנפט ושאר המזהמים שמזהמים את הסביבה המדינית בכל מיני מדינות כמו איראן, עיראק ואחרים.
מה לעשות שהבחור צודק? אז הנה אני עושה גם את זה.
 
כל אחד שנוסע בכביש חוצה שומרון לכיוון מזרח עם חלון פתוח, מגלה כי כמה קילומטרים אחרי ראש העין מתחלפת האווירה והאוויר פתאום צלול ונקי. תענוג. ההרים הריקים מאדם ברובם (למעט יישובים יהודיים או ערביים פה ושם) ומספר המכוניות הקטן יחסית גורם לאוויר שם (ואפילו על הכביש הראשי) לנקי וכיפי לנשימה. אחר כך כשחוזרים לכיוון ערפיח גוש דן, לוקח לפעמים כמה דקות להתרגל חזרה לעשן ולזיהום.
גם אחוז החולים במחלות בדרכי הנשימה, סרטנים למינהם ואחרים נמוך בצורה משמעותית בקרב תושבי יהודה ושומרון (כמו גם תושבי הגליל והגולן, או הנגב מחוץ לערים).
 
אבל לפני כן קצת רקע לא קשור:
אחי חיפש מקור מתח להטענת הפלאפון שלו ועוד ביישוב החרב חומש. היו מספר אפשרויות ואחת המעניינות שבדקתי היא תאים סולאריים. מקריאה באתרים (בעיקר בעברית) העוסקים בנושא, בעצם הגעתי לכל הנושא של אנרגיה חליפית ואנרגיה נקיה.
 
השמש (בינתיים) היא חינם, כך שמעבר לעלות הראשונית של הציוד ניתן לקבל חשמל באיכות לא רעה ובחינם. כבר היום יש פנסי גינה שלא דורשים חיבור חשמל, "כדורים" אטומים שאפשר לשים בתוך מים ואינם צריכים מקור חשמל חיצוני.
יש גם מוצרים שהם בעצם מטען נייד קטן שכל היום צובר שמש לסוללה ובערב אפשר לחבר אותו לפלאפון ו/או מכשירים קטנים אחרים.
 
אין זה סוד כי הנפט ומוצריו משמשים מזה שנים מקור פרנסתן העיקרי של מדינות "נפלאות" כמו איראן, עירק וכיוצא באלה, ובהקשר הגז הטבעי יש לנו את מצרים, רוסיה, הרש"פ ועוד. מדינות אלה משתמשות בכסף אותו הן מקבלות על הנפט והגז לכל מיני פצצות אטומיות ונשק כימי.
 
יש כאלה שמתנזרים במודע ממה שיש לעולם המודרני להציע. אני לא מאלו שמוכנים לגור בחווה אקולוגית ולעשות הכל כמו אצל אבותנו. אני בעד טכנולוגיה, בעד חשמל, בעד לגור ביישובים מסודרים וכו', אבל אין סיבה שלא נעשה מאמץ לנצל את מה שברא הקב"ה כדי לזהם פחות.
גרוע מכך - את תחנת הכח החדשה לא יקימו ביהודה ושומרון, אלא באשקלון, היכן שיש זיהום אוויר די והותר וכמה מאות אנשים מתים כל שנה ממחלות שמושפעות מזיהום אוויר.
 
אז יש לנו 2 סיבות
סיבה בריאותית - אוויר נקי
וגם סיבה אידיאולוגית - לא לפרנס את האוייב
 
אני הייתי מתחיל מהגבעות שמשתמשות בגנרטור ולא מחוברות לרשת הארצית. חבל על הדלק.


א' חשון תשס"ח, 13/10/2007

בהשגחת הבד"צ של העדה החרדית


 
 
רבים בציבור שלנו, וכלל הציבור החרדי נוהגים שלא לסמוך על כשרות הרבנויות האזוריות, ומעדיפים לאכול הכשרי בד"צים. אחד הפופולאריים שבהם הוא "העדה החרדית". אם תשאלו מי מהם במה מדובר, הם ידעו לאמר שמדובר בהכשר חרדי פופולארי. לא יותר מזה.
 
האמת כמובן עמוקה יותר:
העדה החרדית הוקמה על ידי הרב יוסף חיים זוננפלד, על רקע התנגדות לציונות. תקנון העדה החרדית אף קובע כי חל איסור על חבריה לדבר בעברית. בד"צ העדה החרדית (שלו כפופה מערכת הכשרות), קורא לעצמו "בד"צ לכל מקהלות האשכנזים" וכמובן לא מכיר במערכת בתי הדין לאחר שזו הוכפפה לרבנות הראשית לישראל בתקופת המנדט.
 
ומה זה קשור אלינו?
כשאנחנו קונים מוצרים בהכשר הבד"צ הזה, אנחנו מזרימים שניים, שלושה שקלים, המתחלק לחלקו של המשגיח במפעל, ול"מס-אנטי ציונות" ההולך למימון כל הזבל האנטי ציוני שאחר כך אתם שומעים עליו בחדשות. בכסף הזה הם מממנים את השלטים נגד הציונים, את מימון הת"תים שלהם הנלחמים בעברית כשפת יום יום ועוד כל מיני דברים שאתם בוודאי לא ששים לממן.
בכסף הזה הם גם משתמשים כדי לרדוף את מי שמצביע בבחירות (חסידות "גור" בעיקר, בעיקר בגלל חבר הכנסת יעקב ליצמן) ולפרסם את כל הפשקווילים המוכרים מקירות השכונות החרדיות בי-ם.
 
 
כשלי יש את הבחירה בין בד"צ העדה החרדית לבין הכשר רבנות, אני (עד לשמיטה לפחות) מעדיף תמיד את הרבנות. לרוב זה גם עולה פחות.


כ"ב תשרי תשס"ח, 04/10/2007

מנוף לחגים


אנחנו גרים בקומה השניה, ולאף אחד אין יותר מדי כח לרדת למטה, אז בשנה שעברה בניתי מנוף קטן וחמוד.
 
המצרכים הם מאוד פשוטים: קרש מאסיבי (עלה 10 שקלים בנגריה הקרובה), גלגלת (שנשברה בסיבוב הראשון, מולאה בקצת דבק מגע ומאז עובדת בכיף).
פטיש מסמר (מהשיר של פעם, לפני שהתחילו דירות-עראי-לנצח ממתכת ובד),
וחבל, שעולה בסביבות ה-20 ש"ח תלוי באורך (במקרה שלי - כ7 מ')
וקופסת קרטון (משמשת גם כבסיס שאליו אפשר לקשור כיסאות אם צריך, וגם כמשטח עבודה). אפשר גם לשים סל כביסה מימי קדם, למי שעוד נשאר אחד כזה.
 
 
והרי התוצאות:
מנוף במרפסת הקומה השניה
צילום: משה למפרט
 
וקצת יותר מקרוב:
 
המנוף מקרוב ברקע: חבלי הכביסה

עד לשנה הבאה, גם אתם יכולים לתכנן ולבנות אחד כזה, ולאו דווקא בשביל סוכות.

ט' תשרי תשס"ח, 21/09/2007

בונקר ממונע נוסע לנתניה


ביום חמישי האחרון, הכתה בי (שוב) ההכרה איפה אני גר ומה המרחק בין הבית שלי לאוייב הרצחני.
בעת שחיכיתי בתחנה המרכזית של פ"ת והתפלאתי לגלות כי האוטובוס שהגיע לאחר כדקה היה ממוגן ירי. מישהו באגד אולי בודק את התנהגות ממוגני הירי על כביש 4, בדרך לנפילות הקסאמים באזור לאחר תוכנית ההתכנסות.

ממוגני הירי הינו פיתרון ישראלי קלאסי (שנמכר, לצבאות בכל העולם) לתופעת הירי על התחבורה הציבורית ביהודה ובשומרון. במקום למגר את האוייב מייצרים קופסאות פלדה וזכוכית משוריינת, והכל כאילו בסדר.
אוטובוס ממוגן ירי, למי שלא ידע, (למשל החדש ביותר – מארס דפנדר) הוא מפלצת באורך 12 מטר, ברוחב 2.55 מטר ובמשקל של 25 טון! לא פחות (בעוד שאוטובוס ממוצע הוא סביב ה-19 טון), וזה לא כולל משקל נוסעים וציוד נלווה.


לאחרונה החלו חלק מהמפלצות הללו לסיים את חייהן, ולאור ירידת מספרן לגרום לפגיעה בתדירות התחבורה היהודית ביו"ש, מה שהגיע אפילו להפגנה של תושבי קרית ארבע מול התחנה המרכזית בירושלים.

בעיה נוספת שגורמות המפלצות היא תאונות הדרכים.
מקובל שתאונות הדרכים הכי גרועות הן עם משאיות עקב משקלן הכבד. האוטובוסים הללו גרועים יותר.
קחו את משקל האוטובוס, תוסיפו את המהירות המקובלת בכבישי יו"ש (הרבה יותר מהיר ממשאיות), תוסיפו את העובדה שהוא נשאר שלם (דהיינו – הפגיעה ברכב השני קשה יותר) ודמיינו עכשיו מה קורה לרכב שמתנגש במפלצת הזו.
התאונה המחרידה לפני כמה חודשים בהר חברון בה נהרגו הורים לשמונה ובתם נפצעה קשה, והתאונה המחרידה עוד יותר של משפחת דויטש מלפני כשני עשורים הן רק דוגמאות מחרידות לסכנה של כלי כזה על הכביש, שעקב המבנה הפיזי שלו הוא מסוכן הרבה יותר ממשאית כבדה.

אין סיבה שלא ליסוע באוטובוסים רגילים גם ביהודה ושומרון. אם יש אוייב צריך למגר אותו ולא להתמגן.
הסרת המיגון גם תעלה את המהירות הממוצעת של האוטובוסים ותעודד יהודים ליסוע בתחבורה ציבורית (וכמו שכבר כתבתי בעבר - תח"צ איכותית תוכל לסייע לא מעט להתיישבות, בדיוק כמו כל שירות ציבורי אחר).
 
 
יבוטלו הבונקרים הממונעים לאלתר.


כ"ט אלול תשס"ז, 12/09/2007

מעשה זמרי ושכר כפנחס (על השמיטה)


לא לחינם אמר המלך ינאי לשלומציון המלכה "אל תתיראי, לא מן הצדוקים ולא מן הפרושים, אלא מן הצבועים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס".
מזה שנים אני מתעב עד כדי שנאה (ולא שינאת חינם!), את הביטאון הרדוד "השבוע בפתח תקווה", ואת שלל הכתבלבים הכותבים בו. התחלתי לתעב אותו עוד בתקופה שבה הייתי קשור לאלו שנלחמו נגד סגירת התיכון הדתי במעלה. אחד הגורמים למיעוט ההרשמה למוסד בשנותיו האחרונות (ובהמשך לסגירתו הסופית) הייתה סידרה של כתבות מגמתיות שהתפרסמו בעיתון הזה. 5 שנים לפני שנסגר בפועל כבר התחיל הביטאון הרדוד בפרסום כתבות על כך שבי"ס הולך להיסגר בקרוב, ומי רוצה להירשם לבי"ס שהולך להיסגר?.

מדובר בעצם בעיתון חרדי, מרשת חרדית ("קו עיתונות דתית"), המתחרה בעצם בעיתונים אחרים למגזר, כמו "המודיע" או "יתד נאמן" (אגב, שגיאת לשון בוטה, שהרי יתד היא נקבה). עקב העובדה שישנה אוכלוסיה דתית-לאומית גדולה יחסית בפ"ת, פונה העיתון המקומי גם אליה.


בעיתון שפורסם ביום ו' האחרון הכותרת הראשית הייתה על כך שצה"ל בוחן הארכת השירות הסדיר לחיילי ה"הסדר", וכותרת המשנה הייתה על השמיטה.
בעמוד 10 של העיתון (כן, בשבת קוראים את כל מה שיש) פורסמה כתבה על פיה "הרבנות פ"ת לא תעניק "הכשר" (המרכאות במקור) לחנויות שיסתמכו על "היתר מכירה"". בהמשך מתברר כי לא רק "היתר מכירה" לא יסומן ככשר בפ"ת אלא גם ירקות שיסופקו על ידי "אוצר הארץ" הציוני.
החרדים, שלא אכלו מעולם מהכשר הרבנות, מכתיבים את התנהלותו ואת מה שאמורים לאכול אחרים.

אבל עד לכאן אשמה הרבנות, ומה אשם העיתון?
אני ממשיך לקרוא, ומוצא את הטקסט הבא: "הרבנים המקומיים פועלים בניגוד למסורת ולהסכמים, על פי פסיקת הרב קוק ז"ל".
אתם מכירים את כל הסופרלטיבים שלהם? "גדולי הדור", "הגראי"ל", "מרן ראש הישיבה", "כ"ק מרן האדמו"ר", ושאר ראשי תיבות וזה רק מה שאספתי מהעמוד הסמוך לכתבה (של "קופת העיר" ב"ב שמגייסת תרומות מכולם ועוזרת לחרדים בלבד).
וזה כמובן עיתון שיש לו "ועדה רוחנית" של רבנים, שדואגת שלא יהיה מי שיכבד את הרב קוק זצ"ל יותר ממה שהוא באמת.

הוא לא חשב "נכון" על הציונים הארורים, אז הוא סתם "הרב קוק". כשאצלם "הרב" זה תואר לסתם אברך נשוי.
עכשיו אני מבין למה סבא שלי זצ"ל (הרב יצחק ארטין מראשון לציון), מי שקיבל התר הוראה בוורשא שלפני השואה בגיל 21 סירב לקרוא לעצמו רב. עם "רבנים" כאלה, ו"ועדות רוחניות" ושאר מרעין בישין, כבר עדיף להיות כופר. הכובע לא קובע והמעיל לא מועיל.

עמוד: ראשון | 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19

מאחורי המסך

מאת משה למפרט
בלוגו של צעיר חובש כיפה. כותב על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט ונושאים טכנולוגיים.
הירשם ל RSS של הבלוג


תגובות, הערות, הערות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org