מבזקי חדשות
שרות "עדכן אותי" רוצה לקבל הודעה כשהבלוג מתעדכן?
|
ד' טבת תשס"ו, 04/01/2006
"הצבא יוצא, הטרור נכנס, מחבל שוחרר, מתנחל נתפס. גטו עם גדר, תיל מחושמל, אין מוסר השכל, לא תופסים נמשל. אין שום לקחים, שכל משובש, מפקירים אחים, זה כבר לא חדש. אני בהלם, אני בחלם, מאיפה לקחו עבור כל האידיוטים כל כך הרבה חומר גלם ?" קניתי בשבוע שעבר את הספר והדיסקים "הרי אמרתי לכם" שכתב, ניגן, עיבד, ושר ד"ר שלום פליסר. רופא שיניים ביום יום ואדם מוסיקלי להפליא. קצת לפני אסון אוסלו הוא התחיל להוציא שירי מחאה (ברובם הומוריסטיים) והחל לשלוח אותם לאמצעי התקשורת. הוא כתב את המילים, כתב את הלחן, ניגן ובסופו של דבר גם שר (מה לעשות, אף זמר מקצועי לא מוכן לסכן את עתידו המקצועי ולשיר שירים שהשלטון לא אוהב).  פול חייל שלי פול, בחור שלי עדין, אם לא תיפול עוד היום, מחר תעמוד לדין
- מארש משפטי
 כצפוי - אף כלי תקשורת (למעט ערוץ 7 כמובן, וגם הוא לא מספיק) לא השמיע את שיריו שנוסחו בשפה עשירה, חדה כתער וממש לא פופולארית . אפילו שאילתא בכנסת של ח"כ דב שילנסקי לשרת התקשורת דאז, שולמית אלוני מדוע מתעלמים ממנו ומשיריו לא ממש עזרה.
בשנת תשנ"ד הוא הוציא קלטת נהדרת ושמה "שירי חס ושלום" ובה אוסף משיריו על אסון אוסלו והסביבה הקרובה ("מוישה והנמר","שיר העדר - עליו השלום","המנון בולעי הצפרדעים" ואחרים)... שירים שנמצאים בדיסק הראשון של הערכה החדשה, ולו מהסיבה שהם עדיין אקטואליים. השירים עצמם חדים כתער, אמיתיים להחריד וכתובים (ברובם) במנגינה עליזה וקומית, שמעבירה היטב את המסר הטראגי והעגום. הלחנים והעיבודים בדיסק הזה מקצועיים למדיי, וניכר כי מי שערך אותם בהחלט מבין ושולט היטב ברזי המוסיקה. אני ממליץ בחום. אם אתם אוהבים את הסגנון - רוצו לקנות
|
 
|
כ"א כסלו תשס"ו, 22/12/2005
"משטרת ישראל - 100 בשבילך", זו הקריאה המקדמת את פני הנכנסים לאתר האינטרנט של משטרת ישראל. אותה משטרה שהגישה בחודשים האחרונים למעלה מ-700 כתבי אישום נגד "פושעים" מסוכנים שכל פשעם היה מאבק בתוכנית הגזענית של שרון. המאשימה: מדינת ישראל הבוקר קיבלתי בפקס עותק מכתב אישום נגד קטין ששמו א. יליד 14/4/1988 שגר בגוש עציון. א., כמו עוד הרבה יהודים יקרים היה על הגג של בית הכנסת בכפר דרום. בכתב האישום נכתב כי ב-18.8.05, השתתף הפושע המסוכן, אוייב העם ב"התקהלות אסורה שהחלו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום כדי להטיל אימה על הציבור", כך כותב התובע המשטרתי הרועד מפחד, חמי מרקוס מהתביעה המשטרתית. מרקוס המפוחד ממשיך וכותב כי המתפרעים מתחו גדרות תיל סביב הגג, הצטיידו במוטות ברזל (שכמו שראינו כוונו אך ורק כלפי רכוש) וממשיך בתיאור חומרים מסוכנים כמו מיכלי צבע, שמן, שמן מנוע לא עלינו, תרסיסים מסוגים שונים, חול, סוכר, חלב ושאר חומרים מסוכנים, וכמובן חוזר על השקר הידוע של סודה קאוסטית. אותו תובע ממשיך ומתלונן שהנערים היקרים סירבו להתפזר בכוחות עצמם וליפול כצאן לטבח. בהמשך ממשיך מרקוס וכותב את רשימת השוטרים שברחו רועדים מפחד כל עוד נפשם בם לבית חולים לאחר שהותקפו בידי הבריונים: רס"ר אליאס ניסים, רסל אוחיון דוד, איטח שרון, רס"ר אליו אצ'נפה אשר, מפקח אשקר וסים, סמ"ר ביטון מרדכי, רס"ל בן חמו יעקב, רס"ל בן סימון איל, סמ"ר בן סימון ירון, סמ"ר גוזלן גיא, רס"ר דגן שרון ורס"ל דדון מקסים. ליד כל אחד מהם הוא הוסיף בסוגריים "שוטר שנפצע". בהמשך כתב האישום מוסיף התובע המשטרתי כי "הנאשם גיבה בנוכחותו את מעשי האלימות" (כלומר - אין לנו הוכחה שעשית משהו, אבל גם אין הוכחה שלא) ומוסיף כי הבריון העבריין התיז קצף על כוחות הביטחון. אוי ואבוי. כשקיבלתי את כתב האישום נכנסתי לאתר המשטרה באינטרנט. ציפיתי לראות ירידה חדה בכמות הפשיעות החמורות לאור מעצר הפושעים החמורים, אולם לא. בשנת 2004 (למשל) היו 423 נסיונות לרצח ו-174 רציחות, 1364 תיקים פליליים על הימורים, 3903 תיקים על אונס וכו'. באותו אתר גם אני רואה את טיפול המשטרה הרגוע והחינוכי כלפי נוער עבריין, אבל פה מדובר בצעירים אנסים, שודדים, סוחרי סמים או סתם גנבים, ולא צעירים פושעים שסתם היו על הגג בכפר דרום. העובדות מדברות בעד עצמן. המשטרה רועדת מפחד, נשאלת השאלה רק ממי וממה: מא' וחבריו או שמא דווקא בכירי המשטרה חוששים לכיסואתיהם המרופדים ולמשכורתם השמנה, ועל כן מבצעים רדיפה פוליטית על עבירות זוטרות ?
|
 
|
י' כסלו תשס"ו, 11/12/2005
הבוקר שמעתי (כמה צפוי) על עוד נבל שערק מהליכוד למפלגת קדימה (לקו הירוק, ואחר כך לקו הכחול אי שם מערבה לתל אביב). והאמת? נהניתי. נהניתי לראות את מופז שוב הוכיח כמה הוא צבוע ושקרן ושוב הוא מפקיר את ה(כהגדרתו) הבית שלו, לאחר שהפקיד את מדחת יוסוף הי"ד בקבר יוסף, והפקיר את עקורי גוש קטיף. נהנתי לראות אותו מצטרף לאותה חבורה חסרת זהות וחסרת אופי המכונה קדימה נהנתי. אני אמנם לא נביא ולא מגלה עתידות, וגם לא רוצה/מתיימר להיות כזה אבל יש לי תחושה חזקה שמפלגת "קדימה" של אריאל שרון היא השיטה של היושב במרומים לסלק את כל המושחתים והבוגדים ולנקות את השלטון היהודי מהפושעים השונים. המפלגה הנ"ל, הוקמה על ידי ראש הצבועים, אריאל שרון (מי שעושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס), נתגלתה עד מהרה ככר איסוף פורה ונוח לכל המושחתים והרשעים מכל הקשת הפוליטית. החל בשאול מופז, צחי הנגבי, רוני בראון, ציפי לבני, עמרי שרון (מורשע על פי הודאתו), שמעון פרס (זוכה פרס נוֹבֵל לשלום), חיים רמון, אהוד אולמרט ואחרים (וסליחה מרשות בתי הסוהר ופרקליטות המדינה אם פספסתי מישהו). ה(ש|ס)קרים אמנם נותנים למפלגה הזו כמה עשרות מנדטים, אולם אלו אותם סקרים שלפיהם שמעון פרס היה מזמן ראש הממשלה וראש העבודה. ברור היום לכל יהודי, כך אני מקווה שבמדינת ישראל "מדבר סקר תרחק". אני לא יודע מה איתכם - אבל אני פשוט נהנה לראות את כל המושחתים והגנבים באותה המפלגה. שיגנבו וירמו את עצמם ויעזבו אותנו במנוחה.
|
 
|
כ"ט חשון תשס"ו, 01/12/2005
הפעם, בניגוד להרגלי לכתוב על המצב במדינתנו, בחרתי לכתוב על נושא אחר. סטודנטים בהתהוות, סתם סטודנטים וגם סטודנטים לשעבר יוכלו בשמחה להזדהות איתו. אלו שלא - יחשבו פעמיים כנראה לפני שילכו ללמוד מקצוע מדוייק. היום אני רוצה לכתוב על חומר מסוכן מאוד. חומר שגורם לתופעות ששוות מחקר בפני עצמו. במבט ראשון הוא נראה חומר לימוד תמים (ואני מצטט: חשבון אינפיניטיסמלי מהווה בסיס לכל המדעים המדויקים. ללא אינפי, מושג האינטגרל והנגזרת לא היו קיימים שהן מרכיבים הכרחים בפיזיקה, הסתברות וסטטיסטיקה, וכמובן בתחום המתמטיקה), בפועל, מדוייק יותר לומר שמדובר בסם מסוכן. מאז תחילת הסמסטר הראשון גיליתי תופעה שבתחילה נראית לי מוזרה: כמעט בכל ימות השבוע (להוציא שני וחמישי) בשעות הערב, חבריי לספסל הלימודים פשוט מתחילים להשתגע. החל מאנשים שמתחילים לעשות קולות, לקשקש בלי פשר או סתם לרקוד כמו ילדים בגן חובה. מדובר כמובן באנשים רציניים, סטודנטים למקצועות נחשבים כמו הנדסת תוכנה (אני...), הנדסה רפואית, ניהול תעשייתי, ביו-אינפורמטיקה, הנדסת מחשבים ועוד. בתחילה חשדתי כי מישהו הזריק חומר ממסטל (אלכוהול, חשיש, לא יודע מה) לתוך השתיה בארוחת צהריים בחדר אוכל, אולם לאחר שהתברר שהתופעה קיימת גם אצל כאלו שלא אוכלים בחדר האוכל - נותרתי עם סימן השאלה. לקח לי עוד שבוע להבין שיש קשר ישיר בין שיעור "חשבון אינפיטיסימלי" בצהריים או שיעורי הבית במקצוע הזה, לחוסר השפיות המזעזע שמופיע בשעות הערב. מי שלמד בצהריים או בערב על כך ש-X או N שואף לאפס (ומה לעזאזל שואף/מסניף המרצה ?!), בערב נראה כמו אדם שברח מבית משוגעים. כך ניתן לראות סטודנטים יושבים מסביב לשולחן שעליו תרגילים באינפי, ומתחילים לחכות קולות של חיות (אלמלא הייתי מצלם בוידאו - איש לא היה מאמין לי !), לשיר שירים של ילדים בגן, לפלוט שטויות בלי קשר (ואחר כך להתנער "למדנו אינפי") וכיוצא בזה.אדוני שר הבריאות - איפה הפסיכיאטר המחוזי ? או שמא עדיף אולי לפנות לממונה על גן החיות התנ"כי, שיישמח לקבל לשורותיו כבשים, עיזים ופרות ?
|
 
|
כ"א חשון תשס"ו, 23/11/2005
18 - שנים שאני נושם (למגינת ליבם של כמה שמאלנים שהיו מעדיפים לוותר על קיומי או לשלוח אותי לחינוך מחדש) 17 - שנים שאני מדבר (כולל אָ בָּ גָ, לא כולל צרחות) 16 - אלף. מספר השעות המשוער שהייתי על מחשב מאז שנולדתי (וכל יום זה עולה ועולה ועולה ולא נגמר) 15 - שנים שאני קורא (יודע לקרוא מגיל שלוש) 14 - שנים שאני כותב (בערך, אם מתייחסים לאותיות שכתבתי בגילאים הללו ככתיבה) 13 - שנים שאני משתתף בהפגנות (בערך מגיל הגן, ההפגנות נגד אסון אוסלו בזמנו ואחר כך נגד יורשיו של אותו הסכם אומלל) 12 - מספר השנים ששרפתי במערכת החינוך היסודית ועל-יסודית על כמעט כלום (בזבוז טוטאלי של זמן. ראוי להודעה שלמה בפני עצמה) 11 - שנים שאני מתעסק עם חוטי חשמל והתחשמלויות אין ספור (בזזזזזזז) 10 - שנים שאני מתעסק עם מחשבים (מעט מדי ומאוחר מדי. הייתי צריך להתחיל קודם) 9 - מספר המחשבים שיש לי בבית (וזה לא מספיק. ממש לא) 8 - שנים שאני מתכנת (מגיל 10 בערך, התחלתי עם שפה עתיקה בשם BASIC עד שהגעתי לדוט נט) 7 - ערוץ 7. קצת יותר ממקום עבודה (למרות שמליונר אני כבר לא אצא משם. אתם יודעים, אידיאלים וכאלה) 6 - שנים שאני בעזרא (וממאן לעזוב את הניהול והתחזוקה של האתר שם, למגינת ליבם של רבים אחרים) 5 - שנים יש לי אינטרנט בבית (והיום בכל מקום, בכל עת ובכל שעה) 4 - שנים שאני מתעסק עם בניית אתרים (מגיל 14 בערך) 3 - שנים שאני מנהל פורומים שונים ברשת (אחד לא מספיק, גם לא עשרה וגם לא שלושים) 2 - ותודה להוריי שהביאוני עד הלום (משפט לעוס שלא אמרתי בדרשת הבר מצווה) 1 - היושב במרומים, שלפני בדיוק 18 שנה החליט שיש הצדקה כלשהי לקיומי בעולמו (ואני עוד צריך ללמוד ולהבין מהי בדיוק ההצדקה הזו).היום, כ"ב חשוון, לפני 18 שנים (תשמ"ח), בליל שבת, בבית חולים שהיום נקרא על שם רבין (כמו כל המדינה בערך), יצאתי לאוויר העולם.
|
|
מאחורי המסךמאת משה למפרט
בלוגו של צעיר חובש כיפה. כותב על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט ונושאים טכנולוגיים.
תגובות, הערות, הערות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
|