מבזקי חדשות
שרות "עדכן אותי" רוצה לקבל הודעה כשהבלוג מתעדכן?
|
י"ד אדר תשס"ו, 14/03/2006
מכת המבחנים הראשונה מאחוריי (יש גם מועדי ב', אל תדאגו) וגם החלטתי לקחת היום חופש מהעבודה כך שאני קצת פנוי יותר היום. סליחה על היעלמותי בשבועיים האחרונים והדחוסים. לא הבנתי מדוע כל נחיתה בשדות התעופה הלו זוכה לאזכור באמצעי התקשורת השונים. "נחיתה ליד קיבוץ כרמיה" וכו'
 הפעם אני רוצה לכתוב על רשות שדות התעופה שבונה דברים בין לילה, ועל עוד כמה עניינים שמושתקים משום מה בתקשורת הכללית. הרי לא יכול להיות שזה קשור לבחירות ולמפלגה השלטת. לא ? שדות תעופה בין לילה לאחרונה, כך קראתי איפשהו, רשות שדות התעופה החליטה להשקיע בדרום. במסגרת התוכנית, הוקמו בין-לילה מספר רב של שדות תעופה באזור הנגב המערבי. בין השאר הוקמו שדות תעופה בקיבוץ כרמיה, שדרות, אשקלון ויישובים נוספים בסביבה. זכרתי את ההמולה שאורגנה עם סיום הבניה של הטרמינל החדש של נתב"ג וקצת התפלאתי, אבל שדות התעופה הללו, שהוכנסו מיד לשימוש מאסיבי לא אוזכרו יתר על המידה בתקשורת. הם פשוט הוקמו בין לילה והוכנסו לשימוש. בנוסף לכך גם לא הבנתי מדוע כל נחיתה בשדות התעופה הלו זוכה לאזכור (שולי אמנם, כידוע לכולנו) באמצעי התקשורת השונים. "נחיתה ליד קיבוץ כרמיה", "נחיתה בדרום אשקלון ליד מקום רגיש", "נחיתה ליד קיבוץ זיקים" או "נחיתה באזור שדרות" וכיוצא בזה. פעם אחת הסתקרנתי ונכנסתי לתוך אחת הידיעות הללו, שם גיליתי פתאום שבאזור ישובי צפון-מערב הנגב לא נוחתים מטוסים או כלי טייס אחרים, אלא "נוחתות" פצצות מרגמה ו"נוחתים" קסאמים. רבותי עורכי החדשות רבותי עורכי החדשות. רקטת קסאם או פצצת מרגמה לא "נוחתת" או "נופלת" אלא "מתפוצצת". לא מדובר במטוס או בכלי טיס זעיר בלתי מסוכן בעליל. מדובר ברקטה או פצצת מרגמה שרק בחסדי שמיים נופלת בשדות (ולא שדות תעופה) ריקים ולא מזיקה בדרך כלל לאיש מלבד לצמחיה בסביבה. הרקטות הללו גם לא מתפוצצות מאליהן. מישהו, (שלא אכתוב מי הוא מחשש שאיעצר על "הסתה לגיזענות"), הקים מחרטה ומעבדה לחומרי נפץ ומישהו אחר גם הניח את הקסאם על מתקן השיגור ושיגר אותו במטרה להרוג יהודים. גם ביהודה ושומרון לא "נורו יריות" על ידי האוויר או האדמה לעבר כוח צה"ל או יהודים. היה רוצח שירה אותם (ולא נאמר מאיפה הוא הגיע, הסתה לגזענות). וגם ה-"מחבלים" לא הגיעו מהמאדים אלא מישהו אימן אותם לירות ולבנות מטעני חבלה, כמו גם דאג לחמש אותם ולתת להם אדמה בלב ארץ ישראל. מכונת הכביסה השמאלנית עובדת במלוא המרץ ואל תבלבלו אותה עם עובדות. פורים שמח !!
ויהי רצון שיתקיים בנו "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". גם בשונאים מבית.
|
 
|
א' אדר תשס"ו, 01/03/2006
ראשית, סליחה על חוסר העדכון בשבועיים האחרונים. חופשת הסמסטר (או בשמה האמיתי - מכת הבחינות) בעיצומה. זמן מיותר אין לי, ואני מסתפק בנסיונות השרדות במסגרת הלוחצת ובמבחנים האיומים.  לאט לאט התחלתי להבין שהתקשורת השמאלנית עושה גם שטיפת מוח מוסיקלית.
 זה לא סוד שמה שאוהבים צעירים בגיל שלי ומטה זה בדרך כלל מוסיקה לועזית או זבל מהסוג המשודר בגלגל"ץ. בלא מעט מקומות מי ששומע סגנונות אחרים (קלאסי, נעימות, שירי ארץ ישראל הישנה) מעדיף לעשות את זה בשקט באוזניות, משיקולים חברתיים.
אני כמובן, שמשך השנים התנזרתי מרשת ב' וגלי צה"ל משיקולי חוסר רצון להקיא, ושמעתי בעיקר את ערוץ 7 והדיסקים/קלטות שהתנגנו בבית, פיתחתי טעם מוסיקלי שונה. היו על זה כמה התנגשויות משך השנים כך שבשלב מסויים נעזרתי רק באוזניות כששמעתי משהו מחוץ לבית. חשבתי תמיד שאני יוצא הדופן. כשהגעתי למכון לב העדפתי, למוד נסיון, לשמוע דברים יפים באוזניות ולהסתפק בבקשה להנמיך את הרמקולים צועקי הזוועה תוך רמיזה שאני אוהב סגנון אחר. מדי פעם מישהו ביקש ממני, כבעלים של מחשב נייד להעתיק שירים מנגן MP3 אחד לשני והעתקתי, תוך שאני שם לב שהשמות והקבצים חוזרים על עצמם בשינויים קלים. עבר הזמן, ובאחד הערבים הייתי לבד בחדר בלא אוזניות. אחד מדיירי החדר נכנס בלי ששמתי לב ויצא. חצי שעה אחר כך הוא שאל אותי אם "ניגנתי היום את ...". משך הזמן הסתבר שחבריי לחדר, ואחרים דווקא אוהבים את הסגנונות הללו, אבל שומעים את מה שהם מכירים. לאט לאט התחלתי להבין שהתקשורת הישראלית עושה גם שטיפת מוח מוסיקלית. גלי צה"ל ושיטת ה-Playlist (רשימת השמעה) למשל, ודוגמאות רבות נוספות. כך שירי שלום נוגנו ללא הפסקה בעוד ששירים כמו שיריו של ד"ר שלום פליסר (כולל אלו שבוצעו בידי אריאל זילבר) לא נוגנו מעולם בתחנות הרדיו הישראליות. גם שירים עבריים לאו-דווקא ימניים, שירי להקות צבאיות וכדומה הורדו כמעט לגמרי ממדפי התקליטיות ומנוגנים בעיקר בימי זיכרון וכיוצא באלה. כאשר אנשים נפתחו לאט לאט לסגנונות אחרים, הסתבר שהם דווקא אוהבים אותם. הכל עניין של הכירות עם דברים שונים (וזה נכון כמובן גם כלפיי).
|
 
|
כ' שבט תשס"ו, 18/02/2006
 הוא לא הוסיף אף מילה נוספת על העובדה שהסכנה הנשקפת מטלפון חוגה ישן היא אותה הסכנה הנשקפת מהרשת.

לפני כמה חודשים פורסמה בעיתון "הצופה", במוסף "השבוע", כתבה של אחד מבעלי הטורים הקבועים שם, תושב רעננה, ובה טענות נגד האינטרנט. בתור מי שמכיר את הרשת לעומק, שיערתי כי אותו כותב (המקורב לגורמים חרדיים) ימחזר את הטענות הקבועות, על הסכנות וכו' וכו'. שיערתי גם, כי, כרגיל, הלה ינפח את הסכנות הנובעות מהרשת וימעיט את הסכנות הנובעות מאמצעי התקשורת האחרים ומהרחוב החילוני בכלל. וכך היה. אותו כותב מיחזר את הטענות הישנות והוסיף על גביהם שטויות חדשות שלא שיערו אבותינו. הוא התחיל בכתיבה על 2 נערים שנפלו וממשיך בדברים הרגילים והמוכרים מהחברה החרדית. בעל הטור אף הוסיף קבע כי הרשת מסוכנת לחיי המשפחה ומילים דומות מעין אלו. 2 סיפורים שצוטטו מעיתון אחר. הוא לא בדק אותם, הוא לא ניסה להציג את הרשת בצורה מאוזנת אלא ישר כתב בצורה חד משמעית שהיא מסוכנת. הוא הוסיף וכתב דברים חוצבי להבות על סכנות וכו', המשיך בכתיבה על ספרים מהעולם המערבי (הוא לא כתב אפילו שם אחד של ספר כזה). הוא לא כתב כי אותם נערים ונערות שהוא טוען כי נפגעו מהרשת, חשופים כל היום לזבל המשודר ללא הפסקה ברדיו (התחנות האזוריות האיומות), בטלוויזיה (שעל תכניה אין מה לדבר) ובעיקר סתם ברחוב (פירסומות, לבוש או ליתר דיוק היעדרו, עיתונים, מהם המחולקים חינם המלאים בזבל מכל טוב חיריה. הכותב אכן הזכיר כי גם מכשירי הטלפון הקווים ושל בזק הפכו לספקי זימה (מה שנכון. רוב מספרי הזימה הסלולאריים יעבדו היטב מקווים של בזק), אולם רוב מאמרו נכתב מסביב לאינטרנט, תוך התעלמות מהרחוב או מסתם אמצעי תקשורת אחרים. לא ראיתי אותו נלחם בתחנות הרדיו האזוריות למשל, שהן נגישות הרבה יותר מאינטרנט ומסוכנות לא פחות. לא ראיתי אותו גם מוחה על העובדה שחבריו הטובים מתראיינים בהן לעיתים. מעבר לתזכורת כללית על המאבק בספקי הזימה הסלולאריים, הוא לא הוסיף אף מילה נוספת על העובדה שהסכנה הנשקפת מטלפון חוגה ישן היא אותה הסכנה הנשקפת מהרשת. בהמשך הוא מרח על גבי כמה עשרות שורות את סיפורו של בעל שנבגד, לטענתו, בגלל הרשת.
בסוף ההעמוד שלו, בצד שמאל למטה היה כתוב.... schiffs@013.net.il השבוע שוב פעם פתחתי את העיתון, ואותו כותב מילא עמוד שלם בכתבה שאותה ציטט מאתר N RG מעריב.כלי עבודה שאי אפשר בלעדיו. מותר לאמר שיש בעיות בכלי מסויים, מותר לומר שיש סכנות מטלפון חוגה קווי של "בזק" או טלפון סלולארי. מותר לשלול כלי שיכול לשמש לטובה (כמו הטלוויזיה) בגלל העובדה שאין בו תוכן ראוי לשמו. מותר לחבק את התינוק הקטן ולאמר ש-"הצדיק שלי לא יכנס לאינטרנט" כמו שעשתה בת דודה שלי (על אף שאף אחד לא ערב לך שהוא לא יתחבר מאינטרנט קפה או דרך ה- WiFi של השכנים).אבל אני למדתי שהכי גרועים אלו הצבועים. מטיפים לכל העולם שאינטרנט זה רע ומשתמשים בזה באופן חופשי. מטיפים לכל העולם שסלולארי זה אסון אבל מחזיקים בעצמם מכשיר צבעוני הכי משוכלל כי הם זקוקים למשהו שהמכשיר הזה מספק. ואתם יודעים מה, זה נכון לא רק באינטרנט. זה נכון בכל דבר. בהיותי חניך וחג"סניק בתנועת הנוער "עזרא" ראיתי אנשים שמדברים ודוחפים הרים וגבעות בנוגע להפרדת בנים-בנות ועניינים אחרים משיקולי תדמית של "צדיקים", ובעצמם עושים מה שהם רוצים בחדרי חדרים או אפילו בגלוי. ראיתי גם בעוד מקומות את התופעה הזו בגילגוליה השונים. אל תיראו לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים העושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפנחס
|
 
|
ט' שבט תשס"ו, 07/02/2006
הגיעני בדוא"ל עם בקשה לפירסום בידי גולש החפץ בעילום שמו. אני אהבתי. בס"ד לכבוד מ"מ ראש הממשלה וראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט רציתי לקבל ממך כמה הבהרות בקשר לדבריך מלפני כמה ימים בהם אתה "לא פוסל התנתקויות נוספות" מאחר ולפי הבנתי הממשלה אמורה לשרת את האזרחים, וכמו כן היא אמורה לדאוג להם לפתרונות בכל תחום, אני (בתור מועמד לגירוש מביתי) מעוניין לדעת אם אוכל להתגורר בביתך (יחד עם משפחתי, כמובן) עד שיוכן בית קבע עבורך. אני משוכנע שאתה מגיע לתפקידך מתוך רצון לסייע לעם ישראל, ואני בטוח שאתה תסכים איתי שבתור ראש ממשלה אינך יכול לישון בשקט כאשר לנתיניך אין קורת גג מסודרת. כמו שציינתי אני מוכן להתחלק איתך בביתך לתקופה מסוימת מתוך סולידריות. אני מקווה שתענה בחיוב לבקשתי מתוך הבנה ש"ויתורים כואבים" אינם ויתורים שכואבים רק לחלק מהאזרחים אלא ישנה חלוקה שיוויונית של הנטל בין כל אזרחי המדינה ובראשם נבחרי הציבור. בוודאי שאינני מתכוון שרק אתה תישא בנטל אלא גם שריך וחברי הכנסת של מפלגתך (כך יהיה פתרון לפחות ל 45 משפחות אם לא לכל מתיישב) בעניין זה אני מקבל גם את העובדה שמגורי בביתך יהיו זמניים עד שנחזיר לערבים שלצידנו גם את בתיהם ואדמתם בשכונת קטמון בירושלים, כמו גם בחיפה, ביפו ובירושלים (מתוך שאיפה לצדק היסטורי, כמובן) אני מקווה שתבין שגם הויתור הזה מצידך, עם כל הצער והכאב שכרוך בו, הוא למען חברה צודקת ומוסרית יותר. אני סמוך ובטוח שתסכים איתי שגם חסימות הכבישים והפרות הסדר שמן הסתם יהיו מנת חלקו של הציבור בעתיד הקרוב (בלי קשר למוסריות המעשים הללו) יתקבלו בהבנה ע"י הממשלה בראשותך שכן, כמו שהסברתי, ויתור כואב אמור לכאוב לכל האוכלוסייה ולא רק "ויתורים-כואבים-לחלק-מהאזרחים-אך-לשאר-האזרחים-זה-לא-מזיז". כולי תקווה שהיחס שזוכה לו האוכלוסייה הערבית בשטחי יו"ש (פיצויים על עצי זית, דאגה לזכויותיהם הטריטוריאליות על ידינו וכו') יינתן גם לאזרחים ישראלים יהודים, כי אם חס וחלילה אזרחי ישראל היהודיים ירגישו מופלים, הם עלולים להגיב בזעם וחס וחלילה להידרדר למלחמת אחים, ואז חס וחלילה יישפך דם, או שעדיף לשמור על שלטון החוק "בנחישות ובנחישות" ולגרום למצב בו חס וחלילה נגיע למצב בו יהיו "שתי מדינות לעם אחד”. בברכה, ____________________________ ובקשה לגולשים שהיו בעמונה: אני רוצה לאסוף סיפורים של חבר'ה שהיו שם ולרכז, בלי עיבוד או צנזור של תקשורת. מי שיכול (ובעיקר יכולה - שמעתי דברים מזעזעים שהם עוללו לבנות) לספר (ממקור ראשון!) על מה שהשוטרים עוללו שם, אני אשמח. מעריץ אותכם, ולא אסלח לעצמי על כך שלא הייתי שם - משה.
|
 
|
ג' שבט תשס"ו, 01/02/2006
ראיתי, כמו כל עם ישראל את מה שהולך בעמונה. כוחות צבא ומשטרה שבאו להגן על הערבים ודובר מחוז משטרתי שלא מפסיק לשקר. ראיתי גם את הנער בן ה-12 שנפצע אנוש לאחר נסיון לרצח (בידי היס"מ) בישוב עמונה. אמת - יש בהחלט צעירים קצת אלימים. כאלו שבימי גרוש קטיף נשמעו למועצת יש"ע וראו את התוצאות, ראינו אותם גם בחברון באים לשמור על ארץ ישראל. ייתכן שאותם צעירים עברו את הקו, אולם האחרון שרשאי מוסרית לשפוט אותם הוא אני. אולם, כרגיל, מי שהפעיל את האלימות היו שוטרי מג"ב והחיילים. החל בהפיכת ישוב יהודי לשטח צבאי סגור, המשך בתוכנית לגרש יהודים ממבנה שנבנה באופן חוקי, על אדמות השייכות ליהודים ונתפסו בידי הערבים לאחר הטבח בתרפ"ט והמשך באלימות והחטיפות לאור היום. בשלב הזה עלו לי בראש התמונות מימי הגירוש.  משטרת כיסופים. צולם בפלא'.
איך ארזתי את חפציי (בגדים, מחשב נייד, פלאפון ומטענים) לתוך תיק שחור, איך נסעתנו בדרכים לא דרכים, איך קצין במדים ירוקים תפס אותנו באזור קיבוץ רעים, וצרח עלינו (במאמר מוסגר אציין כי 6 ניידות משטרה ומשטרה צבאית ראו אותנו - אך המשיכו ליסוע). איך קלגסי היס"מ התנפלו על אנשים כמו חיות טרף ושברו להם את העצמות, איך חטפו את מי שהם חשבו כמדריך כאילו היה ראש המאפיה הישראלית, איך נכלאנו כ-80 איש, נשים, ילדים קטנים, צעירים בתוך אוטובוס ולא הורשינו לרדת ממנו לא לשתות ולא לשרותים, איך הוחזקנו בו למעלה מארבע שעות ואיך לאחר מכן הובלנו לחצר בית הסוהר בבאר שבע כאחרוני העבריינים, איך חיילים שגדולים ממני בסך הכל בשנה או שנתיים הפכו לרובוטים ואיך הפכו יישובים פורחים לעיי חורבות.  ה-"פושעים" בכלא דקל בבאר שבע. איכות התמונה הירודה עקב שימוש בפלא'.
נכון לעכשיו הצבא (בעיקר לשכת הגיוס) עושה לי את המון צרות. "התאדתי" ממסלול שהייתי רשום בו לאור היום, קיבלתי צו גיוס לעוד חודש, לאחר מאבק דחו לי את הגיוס לעוד כמה חודשים והסיפור עוד לא נגמר. האם אני יכול בכלל ללבוש את אותם מדים שבשמם נזרקתי לבית סוהר ? שבשמם מגרשים יהודים והורסים את בתיהם ? שבשמם עשרות (בינתיים) אנשים נשלחים לבתי חולים? לי אין תשובה על השאלה הזו, כמו גם לא על השאלה הטכנית ועל כמה זה חשוב צבא לעומת השאלה המוסרית לגבי הגירושים הבאים. איך אני אגיב, רגשית, מעבר לכל המילים היפות, כאשר אאלץ על פי חוק ללבוש את המדים, שבשמם נזרקתי לכלא "דקל" בבאר שבע. לא נשכח - ולא נסלח.
|
|
מאחורי המסךמאת משה למפרט
בלוגו של צעיר חובש כיפה. כותב על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט ונושאים טכנולוגיים.
תגובות, הערות, הערות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
|