מבזקי חדשות
שרות "עדכן אותי" רוצה לקבל הודעה כשהבלוג מתעדכן?
|
י"ז טבת תשס"ז, 07/01/2007
אחד הדברים שעושה צה"ל (ובראש ובראשונה - הרבנות הצבאית) בשנה האחרונה הוא נסיון לתקן את תוצאותיו הנהדרות של החינוך הממלכתי חסר הערכים. על הרקע הזה אורגן מבצע "בעקבות המכבים" ומאורגנות פעילויות שונות. אחד המקומות שהרבנות הצבאית אוהבת לארגן בהם סיורים הוא " מנהרות הכותל המערבי". מקום מאוד נחמד ומושקע שאני מניח שרובכם מכירים. הכניסה למנהרות. צילום: thekotel.org כזכור פחות או יותר לרובנו, לפני כ-10 שנים פתח רה"מ דאז, בנימין נתניהו, את היציאה ממנהרות הכותל, ע"מ לאפשר יציאה מהמקום ובכך לשחרר את המנהרות לקבוצות נוספות. האוייב לא ויתר, פתח במלחמת בזק שהסתיימה עם 16 חיילי צה"ל הרוגים. ביבי לא התקפל והפתח נשאר פתוח. לא מזמן ביקרתי במנהרות, הפעם עם חבריי לבסיס. קבוצה של כמה עשרות חיילים, חלקם חמושים שהודרכו בידי רב צבאי. להפתעתי - הסתבר כי בשקט בשקט מישהו הורה פשוט לסגור את הפתח והיום חוזרות קבוצות לכיוון הכותל בדרך הישנה בדומה לעבר. כאילו לא פתחו את הפתח, כאילו לא רצחנות המחבלים גבתה 16 חיילים וכאילו שום דבר אחר לא קרה. ואין פוצה פה ומצפצף. _______________________________ עדכון מתגובות הגולשים הסתבר שהפתח השני חסום רק לטיולים המאורגנים ע"י משרד החינוך וצה"ל. קבוצות פרטיות כן יוצאות מהצד השני. בכל אופן - המסקנה לא צריכה להיות שונה, ואולי אף חמורה יותר. |
 
|
כ"ב כסלו תשס"ז, 13/12/2006
נוסעים באוטובוס לכיוון צפון, על כביר מספר 4. מול העיניים שלט מאיר עיניים "צומת השרון, 500 מ'". אם תשאלו אנשים שגרים באזור נתניה על "צומת השרון", ספק אם ידעו לספר לכם במה מדובר. לצומת הזו יש שם אחר, הרבה יותר נפוץ: "בית ליד". "בית ליד" היה כפר ערבי שיושביו ברחו במלחמת העצמאות. 
לכל המקרים שהזכרתי יש מכנה משותף אחד: רצון של מישהו לשנות את ההיסטוריה
 אם תסתובבו ליד המחנה הצבאי בלב תל אביב תוכלו לראות שלט מאיר עיניים "מחנה רבין, על שם רב אלוף יצחק רבין". כל העולם יודע שיש שם למחנה הצבאי הזה: "הקריה". אם תשאלו בפתח-תקווה על קיומו של "מרכז רפואי רבין", יסתכלו עליכם במבט של משוגע שנחת מהירח. כל מי שגר בסביבה יודע שיש בית חולים ברחוב קפלן בעיר, "בילינסון" שמו (יש גם את שניידר לילדים, אבל זה לא קשור). אם תשאלו מישהו במדינת ישראל אם שמע על "כביש יצחק רבין", הוא לא יבין על מה אתם מדברים. כמובן - מדובר בכביש שש. תוכלו לשאול גם איך מגיעים לקניון אבנת. איש לא יבין אותכם. תשאלו "הקניון הגדול" - וכל פתח-תקוואי מצוי (או אפילו שאינו) יוכל לענות לכם איך מגיעים לשם (אם כי, לאחרונה זה נהיה קצת מסובך, בעקבות עבודות בנייה בסביבה). לכל המקרים שהזכרתי (ולרבים אחרים, שלא עולים לי בראש נכון לעכשיו) יש מכנה משותף אחד: רצון של השלטון לשנות את ההיסטוריה. פעם זה בשביל להעלים את העובדה שהיו פה פעם ערבים והיום גרים פה שמאלנים, פעם כדי להלל איזה ראש ממשלה לשעבר שנרצח בנסיבות מסתוריות ומעוד כל מיני סיבות שידועות כנראה רק למי שקובע את שמות הרחובות, בתי החולים, בסיסי צה"ל, הכבישים והיושב במרומים יודע מה עוד. אצל האיש ברחוב - זה לא ממש עובד. המפקד יגיד לך ש"תיסע מחר בשמונה בבוקר לבית ליד", נהג האוטובוס יקרא ברמקולים "בית-חולים ביילינסון", ובחדשות אף פעם לא תשמעו על "דרך יצחק רבין" אלא על כביש שש. ככה זה, יש דברים שאי אפשר לשנות, ואולי טוב שכך.
|
|
ט' כסלו תשס"ז, 30/11/2006
בשבוע שעבר, לאור העובדה שהייתי בתורנות עד שישי בצהריים (תורנות, שהונחתה עליי ביום חמישי, מה שלא אפשר לי להתארגן), נאלצתי "לסגור" לילה בבסיס.
מכיוון שאין לי חדר קבוע, ישנתי במזרון על רצפה של מבנה יביל בבסיס. את התורנות סיימתי בשעה 22:00. הגעתי לקראוון הנ"ל ושם התחלתי להבין שאני בצרות. היה פשוט קר.
היה שם מזגן עתיק שעובד מעולה בדרך כלל, אלא שמנגנון החימום של הנ"ל לא ממש עובד.
הצלחתי איכשהו להירדם בסביבות השעה 24:30 בערך, התעוררתי באמצע הלילה, נרדמתי איכשהו שוב, והתעוררתי בחמש. לא יכולתי לישון. רעדתי מקור כמו עלה נידף בסופת טורנדו. מתישהו בבוקר התחילה לצאת השמש מה שהפך את החיים במבנה לקצת יותר נסבלים. בשלב הזה, התחלתי לחשוב על אלו שגרים בקראוון כל השנה.
התחלתי לחשוב על אותם צדיקים הגרים בקראוונים עתיקים במצב מזעזע שהובאו בדרך לא דרך לגבעות, אוטובוסים ישנים שעברו "הסבה", על תוושבי הגבעות ביהודה ובשומרון. התחלתי לחשוב על אלו שנעקרו מבתיהם היפים בלב גוש פורח וגרים במבנים מתפוררים המכונים "קראווילות". מבנים, שאולי צבועים יפה מבחוץ ועם גגות אדומים (וכמו שפירסמתי בעבר - לא כולם), אבל מתפוררים, קפואים בחורף, לוהטים בקיץ וקטני-מידות. הג'וקים חוגגים שם ביום והעכברים חוגגים בלילה. ואם תקרה שריפה - נוזל הבידוד בגג ימס ויצית את כל המבנה, אם לא יתפורר עוד קודם בדרך בטבע. במקרה שלי זה היה רק לילה אחד, אמנם זוועתי אבל רק לילה, ואת השבת שלאחר הסיוט כבר עשיתי במיטה החמה שבבית. הם, גרים שם כל השנה. אין להם בית אחר. |
|
כ"ד חשון תשס"ז, 15/11/2006
היום (כ"ה חשוון), לפני שלוש שנים בדיוק נמכרה האוניה שממנה שידר ערוץ 7 לחלקי חילוף. מבטן האוניה הנ"ל, ילידת תשכ"ז (1967) שודרה במשך כ-15 שנה התחנה השלישית בגודלה (אחרי רשת ב' וגלי צה"ל) במדינת ישראל. כשלב ראשון לפני תוכנית העקירה, היה הכרח מיידי לשתק את האנטנה הצפה הזו. וקצת אחר כך, ב-5.12.03 לטעותם: האוניה שנוסרה שימשה כחומר גלם לאוניה חדשה. הקול שנוסר - הושתק. (מקור התמונות: Offshore-Radio.de, שגם צילם את ציוד השידור שהיה בבטן האוניה. האתר הנ"ל כתב פעם כי ערוץ 7 הייתה התחנה האחרונה בעולם ששידרה מהים. כל מסקנה בקשר לחופש הביטוי על אחריותכם בלבד) |
|
כ' חשון תשס"ז, 11/11/2006
בפעם הקודמת כתבתי בראשי תיבות, והפעם אשתדל בעז"ה להרחיב. מי שדחף לסגירת התיכון הדתי (ממ"ד) היחיד בפתח תקווה הייתה נציגות המפד"ל בעיריה, כאשר הדוחף העיקרי היה ראש מינהל החינוך רמי הופנברג. מאחורי הקלעים מי שהעלו את הרעיון, דחפו, וקידמו את הסגירה היו ראשי "נועם", שחמדו את המבנה השווה 18 מליון דולר עבור הבי"ס היסודי שלהם (והחל מהשנה שעברה - אכן קיבלו אותו). במהלך המאבק (שאמי אירגנה) נגד החלטות העיריה בנושא, היו לצידנו דווקא נציגי מרץ, שינוי והעבודה (מיוצגים בעיריה בסיעה אחת בשם שיא), שהתנגדו לסגירה ולהעברת המתחם היקר לבית הספר הפרטי והאליטיסטי. תומכי הסגירה העיקריים היו כמובן אנשי המפד"ל. הללו ידעו שהורי "במעלה" ברובם, אנשים קשיי יום - לא יוכלו להיאבק בסגירה. אמא שלי לצערם דווקא כן יכלה, וכך שרד בי"ס עוד שנה על מנת שהבן של רבקה יוכל לסיים. בסופו של מאבק בי"ס יסגר בשנה הנוכחית כאשר אלו שהיו אז בכיתה ט'-י' יסיימו שמינית.
בבחירות הבאות לעיריה, כך הבטחתי אז, אצביע "שיא". הם דואגים לחינוך הדתי. "במעלה" - מה זה המקום הזה בכלל ? רבים וטובים שאלו (ולאו דווקא בתגובות - גם אותי אישית) מה חיפשתי בתיכון הדתי הנ"ל ולמה לא למדתי באיזו ישיבה תיכונית - ובכן - פשוט לא הייתה לי ברירה. בכיתות ח'-ט' למדתי בישיבת כפר גנים, שהייתה קלילה י
אצל הלומדים בפנימיות ההורים פשוט לא ידעו אם הילד באמת בישיבה, מטייל בגבעות השומרון או למצער בפאבים ובמועדוני לילה.
חסית, אולם היא נסגרה בתשס"ב (02). במקומה נפתחה ישיבה למצטיינים בהנהלת הרב שי פירון...
מי שחיפש מקום קצת פחות מלחיץ, שנותן חיים אחר הצהריים (ניחשתם נכון - בשביל המחשב) ומאפשר להגיע הביתה בשעה סבירה כמו בן אדם - לא מצא אחד כזה.
וכך גילגל אותי ריבונו של עולם לתיכון הדתי "במעלה". תיכון "ממ"ד" דתי (ונפרד). חבריי לכיתה (או: מי ה"פושעים הגדולים" בתיכון הדתי) כמו בכל בית ספר שלא מפעיל סינון רצחני בשיטתן של כמה ישיבות תיכוניות - יש דתיים יותר ויש פחות, ולי אין 'דתומטר' שיכול לשפוט מה עדיף. חלקם היו עדות מזרח מהסוג של "עושים קידוש ורואים סרט", וחלקם היו אנשים טובים, מבתים טובים שלהוריהם לא היה די כסף על מנת לשלם ישיבה תיכונית.
אני, למעשה מחוסר ברירה, הגעתי לשם על מנת לסיים תיכון והקטע החברתי הרבה פחות עניין אותי, כך שלא הייתה לי בעיה מיוחדת להיות שם. (זו גם אחת הסיבות שלקראת סוף השביעית התחלתי להתעניין בנושא של WAP, אבל זה נושא אחר). היום - אחדים מהם לומדים בישיבות ורבים אחרים למדו במכינות בשנה שעברה.
יקל לטעון כאילו במקומות הללו אחוז היוצאים חילונים הוא גבוה, אולם הטענה הזו לא מדוייקת אם מתחשבים במקור (הבית). למעשה - חלק לא קטן יצאו דתיים הרבה יותר מהוריהם ואם לא דתיים - לפחות בני אדם. 
שיעור ספרות בכיתה י"ב. גם אלו שלא טרחו להגיע לשיעורים הוציאו בגרות מלאה או כמעט מלאה
ככלל, גם בישיבות התיכוניות בהן עברתי כאורח, וגם בבי"ס היסודי והאליטיסטי שבו למדתי ("למרחב" - זה שאוהב לשאת את הכותרת "חינוך תורני יחודי") ראיתי צדיקים יותר ופחות, רק שאצל הלומדים בפנימיות ההורים פשוט לא ידעו אם הילד באמת בישיבה, מטייל בגבעות השומרון או למצער בפאבים ובמועדוני לילה. במקרה שלי - הוריי ידעו בדיוק מתי אני מבריז, פשוט לאור העובדה שהייתי מול המחשב שבחדרי.
_____
אני לא יודע בסוף אם אצביע לתומכי החזיר ופתיחת חנויות בשבת, אבל מה שבטוח - לא אצביע לאלו שדחפו ולבסוף סגרו את התיכון וזרקו מאות ילדים ונערים לכביש. פלטיאל אייזנטל ושאר נציגי המפד"ל בעיריה - תשכחו ממני !
|
|
מאחורי המסךמאת משה למפרט
בלוגו של צעיר חובש כיפה. כותב על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט ונושאים טכנולוגיים.
תגובות, הערות, הערות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
|
