ביום ראשון האחרון, אירגן מרכז תודעה יהודית של הרבנות (מסתבר שיש דבר כזה) יום עיון לאנשי הרבנות בי-ם.

לאחר ההרצאות עצמן אורגן סיור ברובע היהודי המתחדש (המכונה בטעות "הרובע המוסלמי", לאחר שנוקה מהיהודים על ידי שלטונות המנדט הבריטי).

אחד המבנים היותר מרשימים במתחם הדחוס הוא "בית הצלם", שהוא ללא ספק מבנה גדול וגבוה מאוד ביחס למקובל בעיר העתיקה.

 

כמה צילומים מהתצפית, כרגיל המצלמה נשארה בבית (גם משיקולי כאבי-גב).

 

 

 

וגם דגל גדול ומתריס ש(לשמחתי) לא הצלחתי להוציא מהתמונה

 

 

 

צל"ש למארגני הסיור, ולכמה אנשים במערכת שעושים עבודתם נאמנה.

 

 

1. זה התחיל כבר בשנה שעברה, אבל המשיך ביתר שאת - לא נוסעים בממוגני ירי. לא מסתתרים מאחורי פלדה מגולוונת וזכוכיות-אימה. גם תושבי גוש דן נוסעים בארץ ישראל בלי לפחד. אולי לתושבי השומרון זה ברור מאליו אבל לתושבי פתח תקווה למשל, או בעיקר להוריהם - היה די ברור שלא מאשרים לילדיהם ליסוע ליו"ש ללא אוטובוס ממוגן ירי. הטאבו הכ"כ חשוב הזה נשבר.

 

2. אישור הצבא. למערכת הצבאית פשוט נמאס להתעמת עם העולים בכל דרך אפשרית והם העדיפו לאבטח את הארוע. אגב - מח"ט שומרון שבשנה שעברה מירר את חיי היורדים מהרר, הסתובב בשטח ולא ניכר היה שהוא סבל במיוחד.
בסופו של דבר ברור גם להם וגם לנו שמדובר בארוע שיווקי, ואם כך - למה למרר את חיי העולים? בכיר במטה חומש תחילה אמר לי גם שהצבא הפסיק לגרש את העולים להר, וכי מי שמתעלל בעולים מדי פעם הינה המשטרה.

 

 

3. העובדה שניתן היה להגיע לחומש על גלגלים סייעה משמעותית למטופלים בתינוקות או למתקשים בהליכה, וגם ל"הפנינג" והמתנפחים לילדים הקטנים יותר יש ערך. אחי בן התשע צריך לדעת שלצעדה הבלתי נגמרת להר (ברגל בדומה לשנה שעברה) יש סוף מהנה ולא רק עייפות ויובש.

היו קבוצות רבות שהלכו את כל הדרך מצומת שבי שומרון ברגל וסירבו לעלות על האוטובוסים גם בהמשך. גם אני ואחיי צעדו ונהנו.

 

4. אין רע בחוקי. היו כאלה שזלזלו באירוע לאור העובדה שהוא אורגן (גם) על ידי המועצה האזורית שומרון והיה חוקי ובאישור הצבא - אני לא חושב שזה צריך להיות שיקול למניעת הגעה למקום.

יש ערך בפעילות ללא קשר לשאלה אם היא חוקית או לא. מה גם שיש תמיד את המרובעים שקל יותר למשוך אותם לפעילות חוקית ומאושרת.

 

 

5. לא התפלאתי לראות את התלהבות חלק מהקהל בהופעתו של אודי דוידי, אבל היה מאוד נחמד ומפתיע לראות גם חבר'ה צעירים שאוהבים לטעון שהשפה שלהם רדודה - נהנים (לאחר שקצת הקשיבו) מהעברית המשתוללת ומעומק השירים של ד"ר שלום פליסר. את שיריו של פליסר אני מכיר מזה שנים וגם הספר-דיסקים שלו סוקר בעבר בבלוג. פליסר הוא זמר-מחאה שמזה שנים מתחנן שיתנו לו במה ראויה ונראה שהפעם הוא קיבל אותה.

ייתכן שמבצע עם יותר נוכחות על הבמה היה יודע לעשות מהמילים והמנגינה שלו משהו אחר, אבל די סביר שחלק גדול מדי מהללו חרדים לפרנסתם ומפחדים מחרם ומתיוג של "ימין קיצוני".

אגב, בשנים האחרונות ישנה פריחה גדולה מאוד בתחום הכתיבה הלאומית, אבל בתחום הביצוע וההפקה העלויות האדירות גורמות לאנשים להתרחק מהנושא.

 

 

6. גם בהתעלם מהעניין ומהחשיבות האידיאולוגית של הנוכחות במקום - היה פשוט כיף. החל מהמסע אל-על ועד לירידה  ובמבט המהיר תוך כדי הנסיעה על הדרך המאוד ארוכה שעשינו השנה או בשנה שעברה.

 

7. ניפגש בשנה הבאה, ואולי עוד קודם לכן לאחר שמישהו יתקפל ויאשר את הקמת היישוב מחדש. התשתיות כבר באדמה ורק צריך לנקות קצת את צנרת הביוב ולחדש את מה שהערבים גנבו.

חטיבת הנח"ל חילקה מתנה לקציניה לרגל יום העצמאות, פסח, או מה זה משנה בכלל מה. המתנה הייתה מעמיד נרות מהסוג הרומנטי ו/או לקישוט בסלון.
בפועל, קופסת הפלסטיק (או העץ, לא משנה בכלל) המטופשת תעבור כנראה הסבה למשקולת ניירות ו/או מעצור לדלת. במקום נרות מן הסתם אפשר למלא אותה בחול, או אולי אפילו במים.
יהיה מי שיעדיף מן הסתם להחזיר את הפלסטיק חזרה לקרטון, לעטוף מחדש ולתת אותו במתנה למישהו אחר, שיעשה ממנו מעצור לדלת או שגם הוא יעביר אותו הלאה.

 

המתחתנים שביננו ידעו מן הסתם לספר על מתנות שקיבלו לחתונה, אשר כל רעיון אפשרי למצוא להם שימוש - יכשל, וגם בבר המצווה שלי לפני שבע שנים וקצת - היו כמה כאלו.

 

 

 

 

רק אני שמתי לב שבעוד שכולם עובדים על לנקות לפני פסח, המצות ושאר המאפיניים של החג הזה מייצרות הרבה יותר לכלוך מאשר החמץ? (אבל טעימות)

 

 

 

אדיר זיק תמיד היה מבכה על כך שעם ירידת מחירי הכלים ואחזקת "כלי פסח", ירדה ההכרות של הדור הצעיר עם נושא הכשרת הכלים לפסח ובכלל.

 

אז זהו, שיש מקומות שבהם הגעלת כלים עדיין בתוקפה.

היום בבוקר, בשעה 7:30 החלה הכשרת מטבחי צה"ל לפסח. לצערי הייתי יותר עסוק מאשר צלם, וגם המצלמה (של הפלאפון, כרגיל) לא משהו, אבל בכל זאת הנה כמה תמונות.

 

 

 

ברקע ניתן לראות חיילים אחרים מנקים את התנורים לקראת הפעלתם בחום המקסימלי למשך שעה.

 

 

 

אבל למה חולצת שבת. למה ??

 

 

גם כאן נעשה שימוש בכלבי גז. אם היה אי פעם לכלוך על הסירים האלה - אפילו למאכל כלב הוא כבר לא ראוי.

 

הקנקן שבתמונה מלא במים רותחים ודומיו שימשו בעיקר להכשרת ארונות, שולחנות עבודה, כיורים וכו' - וכל מה שבעצם לא היה על האש באופן ישיר.

 

 

 

אנקדוטה מעניינת נוספת מפסח בצה"ל: השנה החליטו להפסיק את השימוש בנייר לצורך מכירת חמץ ולעבור להשתמש ברשת הצבאית למטרה הזו, כאשר מי שמתמנה כשליח הינו כמובן הרב הצבאי הראשי.

 

מישהו ברבנות קיבל שכל והחליט לחסוך לחיילים כמוני עבודת פרך עם ניירת. ישר כח !

 

חיפשתי טלפון אלחוטי לבית לאחר שהנוכחי נפח את נשמתו ונסיונות התיקון שלו לא הועילו.

במהלך החיפוש נתקלתי במספר לא קטן של מכשירים המשווקים על ידי Galaxy. ואז שמתי לב להערה הבאה,מתוך אתר GetIt מבית תפוז.

 

 

במקום לתת ללקוח לגלות לאחר מעשה שהיישוב שלו לא נכלל באספקה, פשוט לכתוב מראש ובגלוי שבמקרה של יישובי יש"ע המוצר יסופק דרך הדואר.

 

למה כולם לא יכולים לעשות את זה?